ברכת ראיית חכמים

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Temporary-locked.png הסוגיה נמצאת בשלבי עבודה, למשך לכל היותר, 4 חודשים: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך סוגיה זו בטרם תוסר הודעה זו.
בחלוף לכל היותר, 4 חודשים, ניתן להסירה.
מקורות
בבלי:ברכות נח א
רמב"ם:ברכות י יא
שולחן ערוך:אורח חיים רכד ו-ז

ברכה שמברכים על ראיית חכם מחכמי ישראל, וברכה שמברכים על ראיית חכם מחכמי אומות העולם.

המקור בגמרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגמרא (ברכות נח.)[1] הובאה ברייתא האומרת שהרואה חכמי ישראל אומר "ברוך שחלק מחכמתו ליריאיו", והרואה חכמי אומות העולם אומר "ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם".

נוסח הברכה ופירושה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שם ומלכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגמרא, ברי"ף, וברא"ש, לא הוזכרו שם ומלכות בברכות אלו. אבל בטור (או"ח רכד), באבודרהם, ובשולחן ערוך (או"ח רכד ו-ז), העתיקו ברכות אלו בשם ומלכות. וראו להלן שכמה אחרונים הכריעו להלכה לברך בלי שם ומלכות.

ברכת חכמי ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאמור, נוסחת הגמרא היא "שחלק מחכמתו ליריאיו". וכן הוא בשולחן ערוך (או"ח רכד ו) ובשאר פוסקים.

ברכת חכמי אומות העולם[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • כאמור, נוסחת הגמרא[1] היא: "שנתן מחכמתו לבשר ודם". וכן הגיה הגר"א בגליון הגמרא: לב"ו. וכן הוא ברי"ף (מג:), ברא"ש (ט ח)[2], בטור (או"ח רכד), באבודרהם, ובשולחן ערוך (או"ח רכד ז).
  • בש"סים מאוחרים הגירסה: "שנתן מחכמתו לבריותיו".
  • ברא"ש (שבש"ס וינציאה, ר"פ) הגירסא: "שחלק מחכמתו לבשר ודם".
  • בקיצור פסקי הרא"ש (ט ח) הגירסה: "שחלק מחכמתו לבריותיו".

הטעם שאומרים בישראל "שחלק" ובאומות "שנתן"[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • באבודרהם פירש מפני שהחלק הוא כמו הצינור הנמשך מן הנהר שאפשר להרחיבו ולהגדילו ואפשר לקצרו ולחסרו, מה שאין כן המתנה היא תלושה ופסוקה, ובישראל כתיב (דברים לב ט) "כי חלק ה' עמו", ולפי זכותם מתרבה או מתמעט.
  • מהרש"א (חדושי אגדות) פירש שלגבי חכמי ישראל מברכים שחלק לפי שהם חבל נחלתו וחלקו, וכאילו הוא חולק עמהם חכמתו, שהיא חכמת התורה, אבל לגבי אומות העולם, אינו חולק להם מחכמת התורה, אלא נותן להם חכמה דעלמא.

הטעם שאומרים (בישראל) "ליראיו"[עריכה | עריכת קוד מקור]

סומא[עריכה | עריכת קוד מקור]

להלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ברכות אלו הובאו להלכה ברי"ף (מג:), במשנה תורה לרמב"ם (ברכות י יא), ברא"ש (ט ח), בטור (או"ח רכד), באבודרהם, ובשולחן ערוך (או"ח רכד ו-ז).

האם נהגו כן בזמן הזה למעשה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בספר חסד לאלפים (יב) כתב שאפשר שכשם שאמרו לגבי עניינים אחרים שאין דין תלמיד חכם בזמן הזה, הכי נמי כן הוא לענין ברכת ראיית חכמי ישראל, ועל כן יש לברך ברכה זאת בלי הזכרת שם ומלכות. וכן פסק בבן איש חי (עקב יג) לברך ברכה זאת בלי שם ומלכות. ובכף החיים (יט) כתב לברך שתי הברכות בלי שם ומלכות כיוון שיש מחלוקת בנוסח הברכה.

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. 1.0 1.1 לגירסה הבלתי מצונזרת בש"ס וינציאה, ר"פ.
  2. ^ בדפוסים המאוחרים.