פורים שחל להיות בשבת

מחלוקת התנאים

במשנה (מגילה א א) כתוב שאם חל יום י"ד באדר בשבת, כפרים ועיירות גדולות מקדימים וקוראים את המגילה ביום הכניסה, כלומר ביום חמישי, ומוקפות חומה קוראים למחר, כלומר ביום ראשון.
דעה אחרת מובאת בגמרא (מגילה ד ב) שעיירות גדולות קוראות את המגילה ביום שישי, ולא ביום חמישי.
הדעה המוזכרת במשנה היא למעשה דעת רבי שסובר שהואיל ונדחו עיירות גדולות מלקרוא בי"ד, ידחו ליום הכניסה כמו הכפרים. וכן היא דעת ר' חלבו, שסובר שכל הנדחה מיום קריאתו המקורית, נדחה ליום הכניסה.
לעומת זאת הדעה השניה בגמרא סוברת שיש להקדים רק ליום שישי, כלומר לי"ג באדר, ולא קודם לכן.

טעם שלא קוראים מגילה בשבת

מבואר אם כן שלכולי עלמא לא קוראים מגילה בשבת, ונחלקו האמוראים בטעם הדבר.
לדעת רבה הטעם הוא משום גזירה שמא ילך אצל בקי ללמוד ויעבירנה ד' אמות ברשות הרבים. שכיון שהכל חייבים בקריאת המגילה ואין הכל בקיאים בקריאתה חיישינן שמא יעבירנה ד' אמות (וכן הוא הטעם גם בשופר ובלולב שאינם דוחים שבת מטעם זה).
רב יוסף חולק וסובר שהטעם הוא מפני שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה לחלק להם מתנות לאביונים, ואי אפשר לחלק בשבת, ולכן אין קוראים את המגילה בשבת על מנת שיוכלו לחלק להם בו ביום.

זמן שמחה

בסוף הסוגיה אומרת הגמרא שאע"פ שאת קריאת המגילה מקדימים לפני שבת, שמחה אינה אלא בזמנה. כלומר את המשתה יש לעשות ביום י"ד עצמו ולא להקדימו.

שואלין ודורשין

אומר ר' יהושע בן לוי בגמרא (ד א) שאם פורים חל בשבת שואלין ודורשין בעניינו של יום, שכיוון שאסור לקרוא את המגילה (כדלקמן), תקנו שידרשו בענייני פורים. ואף שתיקן משה לישראל בכל חג לדרוש בהלכות החג, הוה אמינא שכיון שאסור לקרוא את המגילה משום גזרה, גזרו דרשה אטו קריאתה, קמ"ל.

מה דורשין ומה מטרת הדרשה

ברש"י (ד"ה שואלין) משמע שהדרשה היא בעניין המגילה, במקום המגילה שאי אפשר לקרוא.
בתוספות (ד"ה פורים) מדייק מהגמרא שדווקא בפורים שחל בשבת דורשין בענייני החג, אבל ביום חול אין צריך שכיוון שקוראים את המגילה יש יותר פרסומי ניסא. משמע מדבריו שמטרת הדרשה היא בשביל פרסומי ניסא.
אמנם מהמשך דבריו (ד"ה מאי איריא) משמע שהדרשה היא בהלכה. וכן דייק הרשב"א בדבריו שהדרשה היא בהלכה, וכן הוא גם בריטב"א בשם התוספות.

אולם ברמב"ם (מגילה א יג) כתב שהדרשה היא בהלכות פורים, כדי להזכיר שהוא פורים.