9,905
עריכות
שורה 33: | שורה 33: | ||
וה'''דרכי משה''' (ב) הביא דברי מרדכי אלו, וכתב דהמנהג לברך אחר ההדלקה. וב'''מהר"י וייל''' חידושי דינים והלכות (כט) כתב דקצת נשים נוהגות שאחר ההדלקה פורשות ידיהן כנגד הנרות ואז מברכות ומסלקות ידיהן, כי היכי דלהוי עובר לעשייתן. וסיים הדרכ"מ על דבריו, שכן הוא המנהג, ולא ביאר בזה הטעם. | וה'''דרכי משה''' (ב) הביא דברי מרדכי אלו, וכתב דהמנהג לברך אחר ההדלקה. וב'''מהר"י וייל''' חידושי דינים והלכות (כט) כתב דקצת נשים נוהגות שאחר ההדלקה פורשות ידיהן כנגד הנרות ואז מברכות ומסלקות ידיהן, כי היכי דלהוי עובר לעשייתן. וסיים הדרכ"מ על דבריו, שכן הוא המנהג, ולא ביאר בזה הטעם. | ||
<BR/> אבל ה'''בית חדש''' (ג) כתב שהטעם בזה הוא שהנשים [[מקבלות עליהן שבת בהדלקה]]. | <BR/> אבל ה'''בית חדש''' (ג) כתב שהטעם בזה הוא שהנשים [[מקבלות עליהן שבת בהדלקה]]. | ||
ולפי"ז לשיטות הסוברות ש[[קבלת שבת אינה תלויה בהדלקת הנר]], נראה פשוט שאין לברך אחר ההדלקה, דקיי"ל בכל המצוות כולם שמברך עליהם עובר לעשייתן, והוא הדין להדלקת נרות שבת. ורק לשיטת בעל הלכות גדולות ודעימיה שסוברים ש[[זמן קבלת שבת#קבלת שבת בהדלקה|קבלת שבת תלויה בהדלקת הנר]], ושמשום כן יש להקדים הדלקת נרות שבת לנרות חנוכה, יש מקום לחשוש ולברך אחר הדלקה. וגם לשיטה זו כבר כתבו שהמנהג כן רק אצל הנשים המדליקות ולא אצל האיש המדליק. וראה [[זמן קבלת שבת#תנאי בהדלקה|שם]] עוד אם מועיל בזה תנאי. | |||
ולשון ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג ה) 'כשידליק יברך', ומשמע קודם ההדלקה, שאל"כ הוה ליה לפרש. וכן לפי מה דקיי"ל בסעיף י' דלא כבה"ג אלא כיש אומרים בתרא דאינו מקבל שבת בהדלקה אלא ב'מזמור שיר ליום השבת', בלא"ה אין לחשוש לזה. אמנם לגבי הנשים המדליקות, י"ל שכיוון דשמקבלות שבת בהדלקה, צריכות לברך לאחר ההדלקה. | ולשון ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג ה) 'כשידליק יברך', ומשמע קודם ההדלקה, שאל"כ הוה ליה לפרש. וכן לפי מה דקיי"ל בסעיף י' דלא כבה"ג אלא כיש אומרים בתרא דאינו מקבל שבת בהדלקה אלא ב'מזמור שיר ליום השבת', בלא"ה אין לחשוש לזה. אמנם לגבי הנשים המדליקות, י"ל שכיוון דשמקבלות שבת בהדלקה, צריכות לברך לאחר ההדלקה. |