הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הדלקת נרות שבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 680 בתים ,  16:13, 21 בדצמבר 2015
שורה 43: שורה 43:
וה'''דרכי משה''' (ב) הביא דברי מרדכי אלו, וכתב דהמנהג לברך אחר ההדלקה. וב'''מהר"י וייל''' חידושי דינים והלכות (כט) כתב דקצת נשים נוהגות שאחר ההדלקה פורשות ידיהן כנגד הנרות ואז מברכות ומסלקות ידיהן, כי היכי דלהוי עובר לעשייתן. וסיים הדרכ"מ על דבריו, שכן הוא המנהג, וכן הכריע בהג"ה (אורח חיים רסג ה) ולא ביאר בזה טעם.
וה'''דרכי משה''' (ב) הביא דברי מרדכי אלו, וכתב דהמנהג לברך אחר ההדלקה. וב'''מהר"י וייל''' חידושי דינים והלכות (כט) כתב דקצת נשים נוהגות שאחר ההדלקה פורשות ידיהן כנגד הנרות ואז מברכות ומסלקות ידיהן, כי היכי דלהוי עובר לעשייתן. וסיים הדרכ"מ על דבריו, שכן הוא המנהג, וכן הכריע בהג"ה (אורח חיים רסג ה) ולא ביאר בזה טעם.
<BR/> אבל ה'''בית חדש''' (ג) הביא טעמו של מהר"י וייל בלשונו, שהטעם בזה הוא שהנשים נהגו ש[[מקבלות עליהן שבת בהדלקה]], ואם תברכנה קודם, שוב לא תוכלנה להדליק. וכתב הב"ח שלפי"ז האנשים שבהם אין מנהג לקבל שבת בהדלקה, ידליקו אחר הברכה.<BR/>
<BR/> אבל ה'''בית חדש''' (ג) הביא טעמו של מהר"י וייל בלשונו, שהטעם בזה הוא שהנשים נהגו ש[[מקבלות עליהן שבת בהדלקה]], ואם תברכנה קודם, שוב לא תוכלנה להדליק. וכתב הב"ח שלפי"ז האנשים שבהם אין מנהג לקבל שבת בהדלקה, ידליקו אחר הברכה.<BR/>
ועיין ב'''רמ"א''' (רסג י) שגם כתב מנהג זה שנשים מקבלות שבת בהדלקה, והוא ע"פ המרדכי הנ"ל, אבל יש לפרש בדבריו דנשים לאו דווקא אלא ה"ה לאיש המדליק. אבל ב'''מגן אברהם''' (יח) פירש דעתו כהב"ח.<BR/>
ועיין ב'''רמ"א''' (רסג י) שגם כתב מנהג זה שנשים מקבלות שבת בהדלקה, והוא ע"פ המרדכי הנ"ל, ואמנם אפשר לפרש בדבריו דנשים לאו דווקא אלא ה"ה לאיש המדליק, וכדמשמע ב'''תשב"ץ קטן''' (יד), אבל ב'''מגן אברהם''' (יח) פירש דעתו כהב"ח.<BR/>
ולפי הב"ח יוצא דלשיטות הסוברות ש[[קבלת שבת אינה תלויה בהדלקת הנר]], נראה פשוט שאין לברך אחר ההדלקה, דקיי"ל בכל המצוות כולם שמברך עליהם עובר לעשייתן, והוא הדין להדלקת נרות שבת. ורק לשיטת בעל הלכות גדולות ודעימיה  שסוברים ש[[זמן קבלת שבת#קבלת שבת בהדלקה|קבלת שבת תלויה בהדלקת הנר]], ושמשום כן יש להקדים הדלקת נרות שבת לנרות חנוכה, יש מקום לחשוש ולברך אחר הדלקה. {{ראה עוד|ברכת הדלקת נרות שבת|זמן הברכה}}.
ולפי ביאור טעם המהרי"ו יוצא דלשיטות הסוברות ש[[קבלת שבת אינה תלויה בהדלקת הנר]], נראה פשוט ש אין לברך אחר ההדלקה, דקיי"ל בכל המצוות כולם שמברך עליהם עובר לעשייתן, והוא הדין להדלקת נרות שבת. ורק לשיטת בעל הלכות גדולות ודעימיה  שסוברים ש[[זמן קבלת שבת#קבלת שבת בהדלקה|קבלת שבת תלויה בהדלקת הנר]], ושמשום כן יש להקדים הדלקת נרות שבת לנרות חנוכה, יש מקום לחשוש ולברך אחר הדלקה. {{ראה עוד|ברכת הדלקת נרות שבת|זמן הברכה}}. ואף לשיטה זו יש מקום לדון, לפי שאפשר ש[[אינה מקבלת שבת בברכה אלא בהדלקה]]. 


וכן לשון ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג ה) 'כשידליק יברך', משמע שיברך קודם ההדלקה, שאל"כ הוה ליה לפרש. אמנם נראה דתליא באיך נפרש דעת מרן לענין [[קבלת שבת בהדלקת הנר]].
ולשון ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג ה) 'כשידליק יברך', משמע שיברך קודם ההדלקה, שאל"כ הוה ליה לפרש. וגם לדעת רוב הפוסקים דעת מרן היא ש[[אינו מקבל שבת בהדלקה ולא בברכה]], וכדעת רוב הראשונים שם דפליגי על בה"ג. <BR/>
ועיין בשו"ת '''יחוה דעת''' (ב לג) שדייק מדברי מרן (י) שגם אליבא דבה"ג יש לברך תחילה ואח"כ להדליק, שהרי כתב 'שאחר שבירכו והדליקו', משמע דקודם מברכות. וזה כתב לדעת בה"ג שמקבלת שבת בהדלקה. וכן הכריע גם ב'''יביע אומר (ב טז, ו מח יא).


==הפסק==
==הפסק==

תפריט ניווט