9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תענית אסתר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 34: | שורה 34: | ||
ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף תענית ו ב ד"ה ולענין) הביא בשם ה'''רמב"ן''' לתרץ שיום י"ג באדר, לפי מגילת תענית הוא יום ניקנור, וכיון שהוא בטל ככל ימי מגילת תענית, ממילא בטל הוא לגמרי גם מדין יום שלפני פורים, שכיון שקדושת היום בטלה, אין ראוי שתשרה לו קדושה מדין יום שלפני. כן כתב לתרץ גם ה'''ראבי"ה''' (ב מגילה תקנ, תקנט), וכן תירצו ה'''תוספות''' שם בתירוץ שני. | ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף תענית ו ב ד"ה ולענין) הביא בשם ה'''רמב"ן''' לתרץ שיום י"ג באדר, לפי מגילת תענית הוא יום ניקנור, וכיון שהוא בטל ככל ימי מגילת תענית, ממילא בטל הוא לגמרי גם מדין יום שלפני פורים, שכיון שקדושת היום בטלה, אין ראוי שתשרה לו קדושה מדין יום שלפני. כן כתב לתרץ גם ה'''ראבי"ה''' (ב מגילה תקנ, תקנט), וכן תירצו ה'''תוספות''' שם בתירוץ שני. | ||
<BR/>אמנם הר"ן דחה תירוץ זה, וגם דחה תירוץ בעה"מ, וכתב בשם '''הרב אברגלוני''' שאף שמדינא הלכה כר' יוחנן שלפניהם אסור, מ"מ כיון שבטלה מגילת תענית מוכח שדעת חכמים להקל בדבר, ואף שחנוכה ופורים לא בטלו, אנו אין לנו להחמיר אלא להקל ולפסוק כשמואל שהכריע כרשב"ג שלפניהם ולאחריהם מותר. | <BR/>אמנם הר"ן דחה תירוץ זה, וגם דחה תירוץ בעה"מ, וכתב בשם '''הרב אברגלוני''' שאף שמדינא הלכה כר' יוחנן שלפניהם אסור, מ"מ כיון שבטלה מגילת תענית מוכח שדעת חכמים להקל בדבר, ואף שחנוכה ופורים לא בטלו, אנו אין לנו להחמיר אלא להקל ולפסוק כשמואל שהכריע כרשב"ג שלפניהם ולאחריהם מותר. | ||
ב'''מור וקציעה''' (תרפו ד"ה ונ"ל לעשות סדר) כתב ליישב, שהרי יום ניקנור עצמו למה תיקנוהו בכלל והרי בלאו הכי אסור משום יום שלפני פורים? אלא על כרחך שאפילו קודם שבטלה מגילת תענית פורים שאני שלפניו מותר<ref>וסיים המו"ק בתימה שלא נסתייעו מזה המפרשים. אמנם ייתכן שזו כוונת הרא"ש שכתב בהסבר אחד שתענית אסתר קדמה למגילת תענית. כלומר וממילא גם כשבטלה, התענית לא בטלה.</ref>. וסדר הדברים היה שבתחילה היו צמים בו על פי התקנה שבדור מרדכי ואסתר, לאחר מכן משקבעו בו יום ניקנור אסרו התענית, וכשבטלה מגילת תענית חזרה קביעות ראשונה להתענות בו. | |||
== טעם המנהג להתענות == | == טעם המנהג להתענות == | ||
| שורה 45: | שורה 47: | ||
=== חולים, מעוברות ומניקות === | === חולים, מעוברות ומניקות === | ||
על פי דברי מחזור ויטרי הנ"ל, כתב ה'''אגודה''' (מגילה א א) שיכולין להקל בתענית אסתר, למעוברות וליולדות ולמניקות ולכואבי עינים, ויפרעו יום אחר. אך בריאים לא יפרשו מן הצבור. והובאו דבריו ב'''דרכי משה''' (תרפו א). | על פי דברי מחזור ויטרי הנ"ל, כתב ה'''אגודה''' (מגילה א א) שיכולין להקל בתענית אסתר, למעוברות וליולדות ולמניקות ולכואבי עינים, ויפרעו יום אחר. אך בריאים לא יפרשו מן הצבור. והובאו דבריו ב'''דרכי משה''' (תרפו א), וכן פסק ה'''רמ"א''' (ב). | ||
כתב ה'''בית חדש''' (ב) שמדברי האגודה משמע, שלמי שסובר שמקור התענית הוא מהפסוק 'דברי הצומות וזעקתם', אפילו מעוברות וכיו"ב חייבות לצום, שדברי קבלה הן כדברי תורה. ולפי זה אדרבה, תענית אסתר חמורה משאר צומות, שבשאר צומות אם [[אין שמד ואין שלום, רצו מקילין]], אבל כאן הוא מדברי קבלה. וכתב שמדברי כמה ראשונים משמע שסוברים כן, אבל להלכה נהוג להקל שצום זה לכל היותר תקנת חכמים, ולכן מעוברות ומניקות וכיוצא בהם יכולים להקל. | כתב ה'''בית חדש''' (ב) שמדברי האגודה משמע, שלמי שסובר שמקור התענית הוא מהפסוק 'דברי הצומות וזעקתם', אפילו מעוברות וכיו"ב חייבות לצום, שדברי קבלה הן כדברי תורה. ולפי זה אדרבה, תענית אסתר חמורה משאר צומות, שבשאר צומות אם [[אין שמד ואין שלום, רצו מקילין]], אבל כאן הוא מדברי קבלה. וכתב שמדברי כמה ראשונים משמע שסוברים כן, אבל להלכה נהוג להקל שצום זה לכל היותר תקנת חכמים, ולכן מעוברות ומניקות וכיוצא בהם יכולים להקל. | ||
== תענית אסתר שחל ביום שישי או בשבת == | == תענית אסתר שחל ביום שישי או בשבת == | ||
| שורה 65: | שורה 65: | ||
ב'''מחזור ויטרי''' (רמה) כתב שיש פורשים שנוהגים לצום בחמישי וחוזרים וצמים ביום שישי, כדי לסמוך התענית לפורים כדינו. אך רש"י היה קורא עליהם 'והכסיל בחושך הולך', שהרי כל עצמו אינו אלא מנהג. אלא יש להתענות בחמישי בלבד. | ב'''מחזור ויטרי''' (רמה) כתב שיש פורשים שנוהגים לצום בחמישי וחוזרים וצמים ביום שישי, כדי לסמוך התענית לפורים כדינו. אך רש"י היה קורא עליהם 'והכסיל בחושך הולך', שהרי כל עצמו אינו אלא מנהג. אלא יש להתענות בחמישי בלבד. | ||
=== ברית מילה שחל בתענית אסתר מוקדם === | |||
== שלחן ערוך ואחרונים == | == שלחן ערוך ואחרונים == | ||