9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תענית אסתר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 36: | שורה 36: | ||
ב'''מור וקציעה''' (תרפו ד"ה ונ"ל לעשות סדר) כתב ליישב, שהרי יום ניקנור עצמו למה תיקנוהו בכלל והרי בלאו הכי אסור משום יום שלפני פורים? אלא על כרחך שאפילו קודם שבטלה מגילת תענית פורים שאני שלפניו מותר<ref>וסיים המו"ק בתימה שלא נסתייעו מזה המפרשים. אמנם ייתכן שזו כוונת הרא"ש שכתב בהסבר אחד שתענית אסתר קדמה למגילת תענית. כלומר וממילא גם כשבטלה, התענית לא בטלה.</ref>. וסדר הדברים היה שבתחילה היו צמים בו על פי התקנה שבדור מרדכי ואסתר, לאחר מכן משקבעו בו יום ניקנור אסרו התענית, וכשבטלה מגילת תענית חזרה קביעות ראשונה להתענות בו. | ב'''מור וקציעה''' (תרפו ד"ה ונ"ל לעשות סדר) כתב ליישב, שהרי יום ניקנור עצמו למה תיקנוהו בכלל והרי בלאו הכי אסור משום יום שלפני פורים? אלא על כרחך שאפילו קודם שבטלה מגילת תענית פורים שאני שלפניו מותר<ref>וסיים המו"ק בתימה שלא נסתייעו מזה המפרשים. אמנם ייתכן שזו כוונת הרא"ש שכתב בהסבר אחד שתענית אסתר קדמה למגילת תענית. כלומר וממילא גם כשבטלה, התענית לא בטלה.</ref>. וסדר הדברים היה שבתחילה היו צמים בו על פי התקנה שבדור מרדכי ואסתר, לאחר מכן משקבעו בו יום ניקנור אסרו התענית, וכשבטלה מגילת תענית חזרה קביעות ראשונה להתענות בו. | ||
=== תענית אסתר אינה של צער === | |||
ה'''כלבו''' (מה ד"ה שני) כתב טעם חדש, שכל מה שאסרו לפניהם ולאחריהם במגילת תענית, הוא דווקא תענית של צער, אבל תענית אסתר היא כדי שנזכור שהבורא יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתו, כאשר מתענים ושבים אליו בלב שלם כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. והביא דבריו הרב '''אליה רבה''' (א). | |||
== טעם המנהג להתענות == | == טעם המנהג להתענות == | ||
| שורה 52: | שורה 55: | ||
== תענית אסתר שחל ביום שישי או בשבת == | == תענית אסתר שחל ביום שישי או בשבת == | ||
'''בעל השאילתות''' שם כתב, שאם י"ג באדר חל ביום שבת, מקדימים להתענות ביום חמישי, שהוא יום י"א באדר, לפי שאסור להתענות בערב שבת מפני טורח שבת. וכן הוא ב'''ר"ן''' (מגילה ב א ד"ה ומכאן) וב'''תוספות רי"ד''' (מגילה ב א ד"ה אלא) וב'''אגודה''' (מגילה ג א) בשמו. וכן הוא ב'''רוקח''' (רמ ד"ה תענית אסתר). וכן פסק ה'''רמב"ם''' (תעניות ה ה) | '''בעל השאילתות''' שם כתב, שאם י"ג באדר חל ביום שבת, מקדימים להתענות ביום חמישי, שהוא יום י"א באדר, לפי שאסור להתענות בערב שבת מפני טורח שבת. וכן הוא ב'''ר"ן''' (מגילה ב א ד"ה ומכאן) וב'''תוספות רי"ד''' (מגילה ב א ד"ה אלא) וב'''אגודה''' (מגילה ג א) בשמו. וכן הוא ב'''רוקח''' (רמ ד"ה תענית אסתר). וכן פסק ה'''רמב"ם''' (תעניות ה ה). | ||
אמנם בחלק מהראשונים נמצא שכן התענו בערב שבת תענית אסתר. | אמנם בחלק מהראשונים נמצא שכן התענו בערב שבת תענית אסתר. | ||
</BR>שלענין תענית שחלה בערב שבת, כתוב ב'''רשב"א''' (עירובין מא ב ד"ה דרש), וב'''ריטב"א''' (עירובין מא א ד"ה וכתב) בשם ה'''ראב"ד''' שמה צריך להתענות ולהשלים בערב שבת היינו עד השקיעה, אך לאחר שקדש היום, שוב מותר לאכול, שכיון שנכנסה שבת אסור להתענות אפילו לשעות. ולכן בתענית אסתר אוכלים מיד ביציאתם מבית הכנסת אף על פי שלא חשכה. ומבואר מדבריהם שכן היו מתענית תענית אסתר בערב שבת. | </BR>שלענין תענית שחלה בערב שבת, כתוב ב'''רשב"א''' (עירובין מא ב ד"ה דרש), וב'''ריטב"א''' (עירובין מא א ד"ה וכתב) בשם ה'''ראב"ד''' שמה צריך להתענות ולהשלים בערב שבת היינו עד השקיעה, אך לאחר שקדש היום, שוב מותר לאכול, שכיון שנכנסה שבת אסור להתענות אפילו לשעות. ולכן בתענית אסתר אוכלים מיד ביציאתם מבית הכנסת אף על פי שלא חשכה. ומבואר מדבריהם שכן היו מתענית תענית אסתר בערב שבת. וכן ה'''כלבו''' (מה ד"ה שני) כתב שבארצות הללו נהגו להתענות בערב שבת. | ||
<BR/>אמנם במקום אחר כתב ה'''ריטב"א''' (מגילה ב א), שנהגו כשפורים חל ביום ראשון להקדים התענית ליום חמישי, ולית ביה משום אקדומי פורענותא לא מקדימינן, מפני שהיא כתענית יחיד, שלא מצאנו גזירת חז"ל עליה עם שאר צומות. | |||
<BR/>וב'''תשובת הרשב"א''' (חדשות מד) מובא לגבי פורים שחל ביום ראשון, שיש נוהגים להתענות בשישי ויש מקדימים עד חמישי. ואינו מצדד לכאן או לכאן. | <BR/>וב'''תשובת הרשב"א''' (חדשות מד) מובא לגבי פורים שחל ביום ראשון, שיש נוהגים להתענות בשישי ויש מקדימים עד חמישי. ואינו מצדד לכאן או לכאן. | ||
ב'''מאירי''' (עירובין מא א ד"ה אע"פ, תענית יח א ד"ה ערב שבת), הביא דעת האומרים שמקדימים לחמישי, וכתב שאין דבריהם נראים אלא מתענים בערב שבת ומשלימים. אלא שיכול לאכול בשקיעה, ואינו צריך לחכות עד החשיכה. | ב'''מאירי''' (עירובין מא א ד"ה אע"פ, תענית יח א ד"ה ערב שבת), הביא דעת האומרים שמקדימים לחמישי, וכתב שאין דבריהם נראים אלא מתענים בערב שבת ומשלימים. אלא שיכול לאכול בשקיעה, ואינו צריך לחכות עד החשיכה. | ||