9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קביעות מקום בתפילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 15: | שורה 15: | ||
ב'''כלבו''' (יא ד"ה חייב אדם להשכים) נראה שמפרש דברי רב הונא שקביעת המקום הוא שילך תמיד לבית כנסת אחד, ולא שילך פעם לזה ופעם לזה. אמנם לעיל מיניה (ד"ה וצריך המתפלל לעמוד במקום נמוך) כתב שצריך לקבוע מקום לתפילתו תמיד, משמע שגם בתוך בית הכנסת יהיה לו מקום קבוע. | ב'''כלבו''' (יא ד"ה חייב אדם להשכים) נראה שמפרש דברי רב הונא שקביעת המקום הוא שילך תמיד לבית כנסת אחד, ולא שילך פעם לזה ופעם לזה. אמנם לעיל מיניה (ד"ה וצריך המתפלל לעמוד במקום נמוך) כתב שצריך לקבוע מקום לתפילתו תמיד, משמע שגם בתוך בית הכנסת יהיה לו מקום קבוע. | ||
וב'''ארחות חיים''' (תפילה נ) משמע כהפירוש הראשון בלבד, שילך בכל יום לבית כנסת אחד. | וב'''ארחות חיים''' (תפילה נ) משמע כהפירוש הראשון בלבד, שילך בכל יום לבית כנסת אחד<ref>וייתכן שניתן להעמיס בדברי הירושלמי כפירוש זה.</ref>. | ||
== שלחן ערוך ואחרונים == | |||
ה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x460 (אורח חיים צ יט)] כותב להדיא שאין די רק לקבוע בית כנסת להתפלל בו, אלא גם בתוך בית הכנסת יקבע לו מקום קבוע, וזהו כדברי הרא"ש ודעימיה. | |||
<BR/>וב'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x460 (לג)] מוסיף שגם כשמתפלל בביתו יהיה לו מקום קבוע, שלט יסיחו דעתו, וכן הסכים ה'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49623&st=&pgnum=242 (נט)]. | |||
עוד כתב ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x460 (לד)] שכל ד' אמות חשיב מקום אחד. וכן הסכים ה'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49623&st=&pgnum=242 (ס)]. | |||
== מעלת השבח וההשוואה לאברהם אבינו == | == מעלת השבח וההשוואה לאברהם אבינו == | ||
'''רבנו יונה''' (ג ב ד"ה על הקובע) כותב שאין הכוונה שכל אדם שקובע מקום לתפילתו, אומרים עליו את השבח הזה, אלא באדם שהוא כל כך מדקדק בתפילתו עד שגם בזה הוא נזהר שרוצה שתהיה תפילתו במקום מיוחד. וכיון שכל כך אוהב הוא את התפילה, ודאי שיש בו מדת הענוה, וממילא תפילתו מקובלת לפני המקום ב"ה. והענוה מביאה לידי חסידות. | '''רבנו יונה''' (ג ב ד"ה על הקובע) כותב שאין הכוונה שכל אדם שקובע מקום לתפילתו, אומרים עליו את השבח הזה, אלא באדם שהוא כל כך מדקדק בתפילתו עד שגם בזה הוא נזהר שרוצה שתהיה תפילתו במקום מיוחד. וכיון שכל כך אוהב הוא את התפילה, ודאי שיש בו מדת הענוה, וממילא תפילתו מקובלת לפני המקום ב"ה. והענוה מביאה לידי חסידות. | ||