9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "דין ערלה באילן שנעקר וניטע שנית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 51: | שורה 51: | ||
גם בשו"ת '''משפט כהן''' לראי"ה קוק {{היברובוקס|22302|29|ח}} מדייק מדברי הרשב"א וגם מלשון השאלה, שהרשב"א מעולם לא הסתפק לומר שצריך לחיות ג' שנים, וזה פשוט לו גם בסברה וגם הוכיח כן מהגמרות. אך הסתפק האם גדר זה שיכול לחיות כמה ימים, הוא נכנס לגדר ספק ערלה בחוץ לארץ המותרת, או דלמא כיון שזהו ספק ידיעה, אז לא חל על זה דין ספק ערלה לקולא, כיון שרק לנו הוא ספק. ובתחילה נטה לומר שאין כאן ספק בידיעה, שכל שיכול לחיות כמה ימים, מותר על כל פנים בחוץ לארץ ואף אם אין זה ברור לנו לגמרי עדיין לא נחשב הדבר ספק ידיעה להחמיר בו בחו"ל. אך לבסוף נסתפק מהתוספתא שהרי היא מורה לנו דרך בדיקה על ידי הנחה בגומא, ואם כן אנו שלא יודעים בדיקה זו, נשאר לנו ספק בידיעה ואם כן אסור גם בחוץ לארץ. | גם בשו"ת '''משפט כהן''' לראי"ה קוק {{היברובוקס|22302|29|ח}} מדייק מדברי הרשב"א וגם מלשון השאלה, שהרשב"א מעולם לא הסתפק לומר שצריך לחיות ג' שנים, וזה פשוט לו גם בסברה וגם הוכיח כן מהגמרות. אך הסתפק האם גדר זה שיכול לחיות כמה ימים, הוא נכנס לגדר ספק ערלה בחוץ לארץ המותרת, או דלמא כיון שזהו ספק ידיעה, אז לא חל על זה דין ספק ערלה לקולא, כיון שרק לנו הוא ספק. ובתחילה נטה לומר שאין כאן ספק בידיעה, שכל שיכול לחיות כמה ימים, מותר על כל פנים בחוץ לארץ ואף אם אין זה ברור לנו לגמרי עדיין לא נחשב הדבר ספק ידיעה להחמיר בו בחו"ל. אך לבסוף נסתפק מהתוספתא שהרי היא מורה לנו דרך בדיקה על ידי הנחה בגומא, ואם כן אנו שלא יודעים בדיקה זו, נשאר לנו ספק בידיעה ואם כן אסור גם בחוץ לארץ. | ||
== שלחן ערוך ואחרונים == | == שלחן ערוך ואחרונים == | ||
| שורה 64: | שורה 61: | ||
וכן נקט בלבושי שרד (יו"ד סי' קה) שכן ראוי לעשות, אמנם הרא"ש (הלכות קטנות ערלה סי' ד) כתב דצורת הבדיקה על ידי עובדי אדמה דאומדין אותו אם יכול לחיות, וביד דוד (כאן) כתב דכדעת הרא"ש כן משמע דעת השו"ע. | וכן נקט בלבושי שרד (יו"ד סי' קה) שכן ראוי לעשות, אמנם הרא"ש (הלכות קטנות ערלה סי' ד) כתב דצורת הבדיקה על ידי עובדי אדמה דאומדין אותו אם יכול לחיות, וביד דוד (כאן) כתב דכדעת הרא"ש כן משמע דעת השו"ע. | ||
== האם מותר לעקור בידיים או שכל ההיתר הוא רק בדיעבד == | |||
בשו"ת '''נאות דשא''' אייבשיץ {{היברובוקס|1453|96|א לב}} דן בשאלה האם מותר לכתחילה לעקור אילן עם גושו ולנטעו במקום אחר כדי לפטרו מאיסור ערלה, ונוטה שם להחמיר בדבר, שכל המשנה והפוסקים לא דיברו אלא בדיעבד כאשר עקרו נהר, אבל אם עוקרו בידיים צריך למנות לו מחדש שנות ערלה אפילו עקרו עם עפר ויכול לחיות מאותו גוש. ומביא לזה ראיה מהסוגיה בבבא מציעא הנ"ל, שם כתוב שבתוך שלוש שנים חולקים את הפירות לפי שיכול בעל הפירות לטעון שאם היה בעל הקרקע קונה נטיעות בעצמו ונוטע, היה צריך להמתין ג' שנים. ולכאורה יכול בעל הקרקע להשיב שהיה קונה נטיעה בת שנתה ונוטעה וממתין רק שנתיים? אלא על כרחך שאם יקנה נטיעה בת שנתה, צריך להמתין ג' שנים מחדש, לפי שלא אמרו כן בעושה לכתחילה, אלא רק בדיעבד. | בשו"ת '''נאות דשא''' אייבשיץ {{היברובוקס|1453|96|א לב}} דן בשאלה האם מותר לכתחילה לעקור אילן עם גושו ולנטעו במקום אחר כדי לפטרו מאיסור ערלה, ונוטה שם להחמיר בדבר, שכל המשנה והפוסקים לא דיברו אלא בדיעבד כאשר עקרו נהר, אבל אם עוקרו בידיים צריך למנות לו מחדש שנות ערלה אפילו עקרו עם עפר ויכול לחיות מאותו גוש. ומביא לזה ראיה מהסוגיה בבבא מציעא הנ"ל, שם כתוב שבתוך שלוש שנים חולקים את הפירות לפי שיכול בעל הפירות לטעון שאם היה בעל הקרקע קונה נטיעות בעצמו ונוטע, היה צריך להמתין ג' שנים. ולכאורה יכול בעל הקרקע להשיב שהיה קונה נטיעה בת שנתה ונוטעה וממתין רק שנתיים? אלא על כרחך שאם יקנה נטיעה בת שנתה, צריך להמתין ג' שנים מחדש, לפי שלא אמרו כן בעושה לכתחילה, אלא רק בדיעבד. | ||
<BR/>אמנם הוא עצמו דוחה ראיה זו וכותב שכל סברת ההיתר בנעקר בגושו, היא מפני שאין כאן שום גורם איסור שהרי הקרקע של היתר היא, וגם על האילן לא יכול לחול שם ערלה, שהרי זקן הוא, ואם כן אין סברה לאסור לכתחילה. <BR/> | <BR/>אמנם הוא עצמו דוחה ראיה זו וכותב שכל סברת ההיתר בנעקר בגושו, היא מפני שאין כאן שום גורם איסור שהרי הקרקע של היתר היא, וגם על האילן לא יכול לחול שם ערלה, שהרי זקן הוא, ואם כן אין סברה לאסור לכתחילה. <BR/> | ||
אמנם בסוף דבריו מכריע לאסור מטעם אחר, לפי שאין אנו יודעים מהו השיעור האמיתי של יכול לחיות, ואין אנו בקיאים ביישובה של הארץ לידע שיעור זה על מתכונתו. ולעולם יש חשש שגם כשנעקר בגושו, אולי נזדעזע העפר באיזשהו שלב, ונפסק חיותו לרגע וכבר אין זו אותה נטיעה אלא נטיעה חדשה, לכן רק אם נעשה כן מאליו על ידי רוח וכד' מותר, אבל על ידי אדם אי אפשר לצמצם שייעשה כן.<BR/> | אמנם בסוף דבריו מכריע לאסור מטעם אחר, לפי שאין אנו יודעים מהו השיעור האמיתי של יכול לחיות, ואין אנו בקיאים ביישובה של הארץ לידע שיעור זה על מתכונתו. ולעולם יש חשש שגם כשנעקר בגושו, אולי נזדעזע העפר באיזשהו שלב, ונפסק חיותו לרגע וכבר אין זו אותה נטיעה אלא נטיעה חדשה, לכן רק אם נעשה כן מאליו על ידי רוח וכד' מותר, אבל על ידי אדם אי אפשר לצמצם שייעשה כן.<BR/> | ||
ומסיים הלכה למעשה שאם נעשה כן בידי אדם אסור אפילו בדיעבד, ויש למנות בו שנות ערלה מתחילה ג' שנים. | ומסיים הלכה למעשה שאם נעשה כן בידי אדם אסור אפילו בדיעבד, ויש למנות בו שנות ערלה מתחילה ג' שנים.<BR/> | ||
כעי דברים אלו כתב ה'''פתחי תשובה''' (יג) בשם '''לבושי שרד''' (קה) שנשאל מאיש אחד שנטע לו פרדס אם מותר להביא ממקום אחר אילן זקן עם גוש העפר שסביבותיו באופן שיכול לחיות מהגוש ולנוטעו בפרדס שלו כדי לפוטרו מערלה, והורה לאיסור דבמשנה ושלחן ערוך לא אמרו אלא דיעבד כו' וגם בלא"ה לדידן יש לאסור לכתחלה כי אין אתנו יודע עד מה | |||
אמנם הרב '''ערוך השולחן''' (רצד לה) כתב על דברים אלו שאין בזה שום טעם לעשות גזירות חדשות והדקדוק מגמרא אין שום דקדוק. | |||
<BR/>גם בשו"ת '''ציץ אליעזר''' {{היברובוקס|14500|84|א יט יב-יג}} כותב שחידוש גדול הוא לחלק בהכי, ולא מצאנו בערלה שיהיה תלוי בדעת האדם לענין שנות ערלה, שהכל תלוי אם עברו עליו ג' שנים ולא נתבטל חיותו על ידי הפסקת חיותו, וזה יש לומר גם בעקרו בידיים שלא נתבטלה הנטיעה הראשונה. | |||
[[קטגוריה: ערלה]] | [[קטגוריה: ערלה]] | ||