הבדלים בין גרסאות בדף "לפני עיוור לא תתן מכשול"

ויש שחילקו בין אם הוא משתתף ממש בעבירה או רק מאפשר את עשייתה, שאם מקדש אשה גרושה לכהן או מקיף ראש, שם אסור אף בח"ע משום מסייע, אך אם רק מושיט דבר למישהו שיכל לקחתו לעצמו לבד, אין בזה שום איסור. וב'''טורי אבן''' (חגיגה יג באבני מלואים) כתב שאם העבירה מזומנת לפניו לעשותה באין מוחה ומעכב, אין אפילו איסור דרבנן כי אם לא היה נותן לו היה לוקח מעצמו ומה עשה.  ו'''בגמ'''' ב"מ (עה:) איתא, שערב ועדים בהלוואת ריבית עוברים משום וכו', ולא כתוב שעוברים משום לפנ"ע. ואומר שם ה'''תוס'''', דזמנין דעברי אלפנ"ע כגון אם לא היה מלוה בלעדיהם, וזה לא כתוב בגמ' משום דלא פסיקא ליה. ורואים שמלוה ולוה (שכן כתובים בגמ') עוברים על לפנ"ע תמיד, ולכאו' צ"ב מאי שנא מעדים. ולחילוק הנ"ל אתי שפיר, כי המלוה והלוה הינם ממש חלק ממעשה העבירה.  וכחילוק זה כתב גם ב'''יד מלאכי''' (שסה), וכתב שם שאמירה לצדוקי שיעשה מלאכה ביו"ט חשיב כעצם האיסור כיוון שאי אפשר לעשות את המלאכה בעל כרחו של בעה"ב.  אמנם ב'''שו"ת דברי מלכיאל''' (ח"א חו"מ קג) כתב שבמשתתף במעשה יש איסור דאורייתא דלפנ"ע גם בחד עברא, וכך גם מסביר את הרמב"ם דלעיל. ואי"ז כנ"ל שאמרו שיש איסור דר'.

כמו באיסור לפני עיוור, גם בגדר איסור זה של מסייע ידי עוברי עבירה, ישנה חקירה האם הוי סניף מאיסור לפנ"ע, או שמא איסור אחר{{הערה|בנידון זה ראו ב''שדי חמד''' כללים מערכת ו' כו יא, ומע' א' כלל פד, מע' ע' כב כ, ובאסיפת דינים מע' ה' כלל ב', ראו גם ב'''שו"ת יד רמה''' (פוקס, רב בהונגריה בדור הקודם) יו"ד קא, וב'''שו"ת ציץ אליעזר''' ח"ט יז יא, וחט"ו יט}}. ולדעת ה'''חתם סופר''' (יו"ד יט ד"ה ומעתה), האיסור מדין ערבות. וב'''אגרות משה''' (אה"ע ח"ד סא ב) ג"כ מסתפק בזה, ומוכיח ממה שיש הבדל בין מזיד לשוגג, שזה מדין תוכחה, שמשום הכי אין איסור בשעה שעובר כי ודאי שלא ישמע אז.

===נידונים שונים ב"חד עברא"===

כתבו האחרונים, שאם הכשיל אדם בעבירה, והנכשל יכל לעבור את עבירה זו על ידי ישראל אחר שיגיש לו אותה, מקרי חד עברא, כיון שעכ"פ יכול היה לעבור על האיסור בלי המסייע. כך כתבו '''כנסת הגדולה''' (הגהת הטור, יו"ד קנט יג, וחו"מ לד לו) בשם '''מהר"א ששון''' בכת"י, '''שו"ת פני משה''' (ב קה), '''שו"ת מחנה חיים''' (או"ח ב' י"ח), '''שו"ת כתב סופר''' (יו"ד פג), '''מהר"ש קלוגר בשו"ת טוב טעם ודעת''' (תליתאה ב לא), ו'''שו"ת בית יצחק''' (או"ח כט וקיז){{הערה|וע"ע ב'''תוס'''' קידושין (נו.) וב'''שו"ת יחוה דעת''' (ג סז הערה א), ו'''שו"ת חתם סופר''' (ח"ו ליקוטים כט סוד"ה אך מה).}}.

וכשקונה מגוי, ב'''תוס'''' בקידושין שם אומר על מקרה כזה דמקרי חד עברא, וכן פסק ה'''משנ"ב''' (שמז סק"ז, ראו שם בשער הציון סק"י).  

ב'''שו"ת הרדב"ז''' (הביאו ב'''יד מלאכי''' שס"ו) כתב חידוש, שגם בחד עברא, אם הנכשל שוגג, המכשיל עובר בלפנ"ע דאורייתא, והטעם משום שודאי שהנכשל יעבור ע"ז. וב'''שדי חמד''' (ו' כ"ו ד') מביא ש'''מהרלנ"ח''' (רס"י קכ"א) חולק ע"ז וס"ל שלא שנא מכל ח"ע.  

ובספר '''חמדת שלמה''' (יבמות מז:), ר"ל בכל לפנ"ע, שאם הנכשל שוגג זה חמור יותר וחשיב כאילו המכשיל עשה את העבירה, אך חזר בו.

ראו להלן הנידון במכשיל (בתרי עברי דנהרא) באיסור דרבנן. ולגבי איסור 'סיוע' בחד עברא באיסור דרבנן: ב'''מג"א''' (קס"ג סק"ב) מסתפק בזה, ולביאור ה'''מחצה"ש''' שם פשיטא ליה שיש איסור (והספק רק משום שמונע מהנכשל איסור יותר גדול), וכך גם ס"ל ל'''מהרש"ם''' (בשו"ת ח"ב סי' צ"ג), וכ"כ ב'''לב שומע''' (מערכה ל' אות ל"ט).  

ול'''פרי מגדים''' (שם, באשל אברהם) ס"ל שאין איסור מסייע בעבירה דר', וכ"כ ב'''שו"ת הרדב"ז''' ח"ה סי רט"ו (אם כי משמע דס"ל שם שכלל אין לאיסור מסייע), ו'''בית יהודה''' (עייאש) ח"א יו"ד סי' י"ז, ו'''אגרות משה''' (אה"ע ח"ד סו"ס ס"א) מה'''כס"מ''' (הל' מעשר סופ"י), ואומר שם דמ"מ אסור לתת לתוך פיו. וראו גם '''שו"ת דברי מלכיאל''' (ח"א סי' ק"ג אות ד').

ב'''משנה''' (מעשרות ה' ג') מותר למכור שדה לחשוד על המעשרות קודם שתגיע עונה"מ, וב'''חזו"א''' (שביעית י"ב ט') ביאר שזה משום שאם נחמיר בכך זה יהא ג"כ מכשול.