631
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "העוסק במצווה פטור מן המצווה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←דיון בשיטות הראשונים
| שורה 9: | שורה 9: | ||
== דיון בשיטות הראשונים == | == דיון בשיטות הראשונים == | ||
חקרו הראשונים חקירה גדולה; האם ברגע שאני עוסק במצווה אני פטור בכל מצב ממצוות אחרות? או שמא י"ל במצב שאני יכול לקיים מצוות אחרות בו זמנית אני מחוייב בהן? ויותר מזה יש לדון, האם הפטור מהמצווה האחרת הוא פטור כפשוטו? או שאם אוכל ואעשה את שני המצוות יחד אקבל שכר על שניהם? | חקרו הראשונים חקירה גדולה; האם ברגע שאני עוסק במצווה אני פטור בכל מצב ממצוות אחרות? או שמא י"ל במצב שאני יכול לקיים מצוות אחרות בו זמנית אני מחוייב בהן? ויותר מזה יש לדון, האם הפטור מהמצווה האחרת הוא פטור כפשוטו? או שאם אוכל ואעשה את שני המצוות יחד אקבל שכר על שניהם? | ||
מפשט הגמ' '''בסוכה''' <small>(כו.)</small> משמע מהסיפור עם רב חסדא ורבה בר ר"ה, שאף שאפשר לקיים את שתי המצוות יחדו, הם פטורים משניהם כיוון שהעוסק במצווה פטור מן המצווה. וכן משמע '''מרש"י''' <small>(כה. ד"ה פטורין מן הסוכה)</small> שכתב שפטורין אפילו בשעת חנייתן. אמנם '''תוספות''' <small>(כה. ד"ה שלוחי מצווה)</small> מקשים, וכי יכול להיות שאדם שיש לו ציצית בבגדו ותפילין בראשו יהיה פטור משאר מצוות? ודאי שלא | מפשט הגמ' '''בסוכה''' <small>(כו.)</small> משמע מהסיפור עם רב חסדא ורבה בר ר"ה, שאף שאפשר לקיים את שתי המצוות יחדו, הם פטורים משניהם כיוון שהעוסק במצווה פטור מן המצווה. וכן משמע '''מרש"י''' <small>(כה. ד"ה פטורין מן הסוכה)</small> שכתב שפטורין אפילו בשעת חנייתן. אמנם '''תוספות''' <small>(כה. ד"ה שלוחי מצווה)</small> מקשים, וכי יכול להיות שאדם שיש לו ציצית בבגדו ותפילין בראשו יהיה פטור משאר מצוות? ודאי שלא! אלא סוברים תוס' שאם אינו טרוד במצווה שעוסק בה כרגע, אינו פטור מהמצוות המזדמנות לידו. | ||
'''האור זרוע''' <small>(ח"ב סוכה רצט)</small> מקשה, אם אדם עוסק במצווה ואינו יכול לקיים מצווה אחרת, מדוע צריך פסוק ללמוד ממנו שהוא פטור מהמצווה המזדמנת לידו? הרי פשיטא שיהיה פטור! הרי אין אדם יודע מתן שכרן של מצוות! ואין סברא לומר שיעזוב מצווה אחת ויתעסק בשנייה! אלא הוא סובר כרש"י, שוודאי אע"פ שיכול לקיים את שניהם בהדי הדדי, פטור הוא מהמצווה וזוהי גזירת מלך. אמנם האו"ז מסייג את דבריו, שכ"ז דווקא שעוסק במצווה באופן פעיל, אבל אם כרגע אינו עוסק במצווה – יהיה חייב במצוות אחרות. '''הר"ן''' <small>(סוכה יא. מדה"ר)</small> הולך גם בשיטת האו"ז ורש"י, שאע"פ שיכול לקיים את שתיהם, פטור מן המצווה. אמנם, מוסיף הר"ן בסיפא, שאם אינו צריך לטרוח הרבה מוטב שיקיים את שתי המצוות ומהיות טוב אל תקרי רע. <small>(ברכות ל.)</small> ועיין '''במשנה ברורה''' <small>(תרמ, ס"ק לו)</small> שפסק כמו הר"ן האו"ז ורש"י ששלוחי מצווה פטורים מסוכה אף בשעת חנייתן. | '''האור זרוע''' <small>(ח"ב סוכה רצט)</small> מקשה, אם אדם עוסק במצווה ואינו יכול לקיים מצווה אחרת, מדוע צריך פסוק ללמוד ממנו שהוא פטור מהמצווה המזדמנת לידו? הרי פשיטא שיהיה פטור! הרי אין אדם יודע מתן שכרן של מצוות! ואין סברא לומר שיעזוב מצווה אחת ויתעסק בשנייה! אלא הוא סובר כרש"י, שוודאי אע"פ שיכול לקיים את שניהם בהדי הדדי, פטור הוא מהמצווה וזוהי גזירת מלך. אמנם האו"ז מסייג את דבריו, שכ"ז דווקא שעוסק במצווה באופן פעיל, אבל אם כרגע אינו עוסק במצווה – יהיה חייב במצוות אחרות. | ||
'''הר"ן''' <small>(סוכה יא. מדה"ר)</small> הולך גם בשיטת האו"ז ורש"י, שאע"פ שיכול לקיים את שתיהם, פטור מן המצווה. אמנם, מוסיף הר"ן בסיפא, שאם אינו צריך לטרוח הרבה מוטב שיקיים את שתי המצוות ומהיות טוב אל תקרי רע. <small>(ברכות ל.)</small> | |||
ועיין '''במשנה ברורה''' <small>(תרמ, ס"ק לו)</small> שפסק כמו הר"ן האו"ז ורש"י ששלוחי מצווה פטורים מסוכה אף בשעת חנייתן. | |||
=== סברת רש"י והאור זרוע === | === סברת רש"י והאור זרוע === | ||
'''ר' אלחנן וסרמן''' <small>(קובץ הערות מח, יא)</small> מבאר את סברת האו"ז והר"ן, שאין אפשרות לעולם לקיים את שתי המצוות יחד, כי ברגע שאדם עוסק במצווה הוא צריך לעסוק בה בכל נפשו ומאודו, וממילא אין דעתו פנויה לעסוק במצווה אחרת. | '''ר' אלחנן וסרמן''' <small>(קובץ הערות מח, יא)</small> מבאר את סברת האו"ז והר"ן, שאין אפשרות לעולם לקיים את שתי המצוות יחד, כי ברגע שאדם עוסק במצווה הוא צריך לעסוק בה בכל נפשו ומאודו, וממילא אין דעתו פנויה לעסוק במצווה אחרת. וכעין זה כתב '''מרן הרב קוק''' זצ"ל <small>(מוסר אביך ב, ב)</small> על דרך המוסר. | ||
=== שיטת הריטב"א === | === שיטת הריטב"א === | ||
'''הריטב"א''' <small>(סוכה כה.)</small> מחדש חידוש עצום ונפלא בסוגייא. הוא שואל בהתחלה את שאלת האו"ז מדוע צריך פסוק שילמד אותנו דין זה, אלא שבתירוצו הוא מחדש, שהפסוק בא להשמיענו שאם אדם עוסק במצווה, אסור לו לעזוב את המצווה שהוא עוסק בה ולעבור למצווה האחרת. ולפי הריטב"א יוצא, שהפטור מהמצווה האחרת הוא גמור, ולא זאת בלבד אמרו, אלא המצווה השנייה הופכת לו לדבר הרשות! | '''הריטב"א''' <small>(סוכה כה.)</small> מחדש חידוש עצום ונפלא בסוגייא. הוא שואל בהתחלה את שאלת האו"ז מדוע צריך פסוק שילמד אותנו דין זה, אלא שבתירוצו הוא מחדש, שהפסוק בא להשמיענו שאם אדם עוסק במצווה, אסור לו לעזוב את המצווה שהוא עוסק בה ולעבור למצווה האחרת. ולפי הריטב"א יוצא, שהפטור מהמצווה האחרת הוא גמור, ולא זאת בלבד אמרו, אלא המצווה השנייה הופכת לו לדבר הרשות! | ||
== העוסק במצווה ולימוד תורה == | == העוסק במצווה ולימוד תורה == | ||
לאחר שעיינו במקור הדין בגמרא ובראשונים, יש לשאול שאלה גדולה ויסודית. ידוע שלימוד תורה היא אחת המצוות החשובות בתורה, וכבר כתב הנביא '''ירמיהו''' <small>(לג, כה)</small> : "כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" ודנו כבר חז"ל '''בגמרא''' <small>(נדרים ח. וכן מנחות צט:)</small> בגדר חיוב מצוות והגית בו יומם ולילה. אמנם, למרות כל זאת, גם תלמידי חכמים שתורתם אומנותם ועומלים בתורה יום ולילה, מקיימים גם עוד המון מצוות אחרות, ואולי י"ל שזה עיקר התורה אפילו, כדאיתא '''בגמרא''' <small>(קידושין מ:)</small> : "גדול תלמוד המביא לידי מעשה" וכמו שנאמר כבר שתכלית חכמה תשובה ומעשים טובים <small>(ברכות יז.)</small>, ומאידך הכלל שבידנו, ולכן קשה מדוע לא אומרים "העוסק במצווה פטור מן המצווה" בלימוד תורה? | לאחר שעיינו במקור הדין בגמרא ובראשונים, יש לשאול שאלה גדולה ויסודית. ידוע שלימוד תורה היא אחת המצוות החשובות בתורה, וכבר כתב הנביא '''ירמיהו''' <small>(לג, כה)</small> : "כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" ודנו כבר חז"ל '''בגמרא''' <small>(נדרים ח. וכן מנחות צט:)</small> בגדר חיוב מצוות והגית בו יומם ולילה. אמנם, למרות כל זאת, גם תלמידי חכמים שתורתם אומנותם ועומלים בתורה יום ולילה, מקיימים גם עוד המון מצוות אחרות, ואולי י"ל שזה עיקר התורה אפילו, כדאיתא '''בגמרא''' <small>(קידושין מ:)</small> : "גדול תלמוד המביא לידי מעשה" וכמו שנאמר כבר שתכלית חכמה תשובה ומעשים טובים <small>(ברכות יז.)</small>, ומאידך הכלל שבידנו, ולכן קשה מדוע לא אומרים "העוסק במצווה פטור מן המצווה" בלימוד תורה? | ||