46
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מקור הקדיש ומדוע נאמר בארמית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 6: | שורה 6: | ||
== מקור הקדיש == | == מקור הקדיש == | ||
=== מקור אמירת "יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא" === | === מקור אמירת "יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא" === | ||
| שורה 12: | שורה 13: | ||
וכתב בספר הקדיש [לר' אהרן כהן] (עמוד 18) ששבח זה של "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" למדו עם ישראל לאומרו מיעקב אבינו, ואף קודם מתן תורה כאשר אדם מישראל היה שומע ייחוד ה' או שבחו יוצא מפי רעהו, היה השומע עונה ואומר בכל לשון שהיה מבין "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", או בלשון עממית יותר "יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא". וראיות רבות לכך מדברי חז"ל: הגמרא בפסחים (נו, א) אומרת שכאשר אומרים אנו פעמיים ביום פסוק "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד", צריכים אנו לומר לאחר מכן "בשכמל"ו", ושנלמד הדבר מיעקב אבינו. ובמשנה ביומא (ו, ב) אמרו שביום כיפור, כאשר היו שומעים העם שם ה' המפורש יוצא מפי כהן גדול, היו כורעים ומשתחווים ונופלים על פניהם ואומרים "בשכמל"ו". ובגמרא בתענית (טז, ב) אמרו שבתפילות בבית המקדש, כאשר החזן אומר ברכה אין העם עונה "אמן" אלא עונה "בשכמל"ו". וכן מצאנו בתהילים (קיג, א-ב) שאומר החזן "הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה' הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה' ", והקהל עונים "יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם".<BR/>ולא רק כמענה היו אומרים אמירה זו אלא גם כשבח בפני עצמו כלפי הקב"ה. וראיה לכך מדוד שאמר "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם" (דברי הימים א' כט, י). וכן דניאל שאמר "לֶהֱוֵא שְׁמֵהּ דִּי אֱלָהָא מְבָרַךְ מִן עָלְמָא וְעַד עָלְמָא" (דניאל ב, כ). | וכתב בספר הקדיש [לר' אהרן כהן] (עמוד 18) ששבח זה של "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" למדו עם ישראל לאומרו מיעקב אבינו, ואף קודם מתן תורה כאשר אדם מישראל היה שומע ייחוד ה' או שבחו יוצא מפי רעהו, היה השומע עונה ואומר בכל לשון שהיה מבין "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", או בלשון עממית יותר "יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא". וראיות רבות לכך מדברי חז"ל: הגמרא בפסחים (נו, א) אומרת שכאשר אומרים אנו פעמיים ביום פסוק "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד", צריכים אנו לומר לאחר מכן "בשכמל"ו", ושנלמד הדבר מיעקב אבינו. ובמשנה ביומא (ו, ב) אמרו שביום כיפור, כאשר היו שומעים העם שם ה' המפורש יוצא מפי כהן גדול, היו כורעים ומשתחווים ונופלים על פניהם ואומרים "בשכמל"ו". ובגמרא בתענית (טז, ב) אמרו שבתפילות בבית המקדש, כאשר החזן אומר ברכה אין העם עונה "אמן" אלא עונה "בשכמל"ו". וכן מצאנו בתהילים (קיג, א-ב) שאומר החזן "הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה' הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה' ", והקהל עונים "יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם".<BR/>ולא רק כמענה היו אומרים אמירה זו אלא גם כשבח בפני עצמו כלפי הקב"ה. וראיה לכך מדוד שאמר "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם" (דברי הימים א' כט, י). וכן דניאל שאמר "לֶהֱוֵא שְׁמֵהּ דִּי אֱלָהָא מְבָרַךְ מִן עָלְמָא וְעַד עָלְמָא" (דניאל ב, כ). | ||
=== תקנת הקדיש === | === תקנת הקדיש === | ||
| שורה 23: | שורה 25: | ||
אולם הארחות חיים (חלק א' דין קדיש ופירושו אות א') כותב שאת תפילת הקדיש לא תיקנו אנשי כנסת הגדולה אלא תיקנו אותה התנאים בעקבות חורבן בית המקדש השני. ומה שאומרת הגמרא בברכות (לג, א) שאנשי כנסת הגדולה תיקנו לישראל "ברכות ותפילות קדושות והבדלות", כבר פירש רש"י (שם ד"ה קדושות) ש"קדושות" הם הקידוש של שבת ויום טוב, ולא הקדיש. | אולם הארחות חיים (חלק א' דין קדיש ופירושו אות א') כותב שאת תפילת הקדיש לא תיקנו אנשי כנסת הגדולה אלא תיקנו אותה התנאים בעקבות חורבן בית המקדש השני. ומה שאומרת הגמרא בברכות (לג, א) שאנשי כנסת הגדולה תיקנו לישראל "ברכות ותפילות קדושות והבדלות", כבר פירש רש"י (שם ד"ה קדושות) ש"קדושות" הם הקידוש של שבת ויום טוב, ולא הקדיש. | ||
=== על מה נתקן לאומרו === | === על מה נתקן לאומרו === | ||
בסידור הרשב"ן (חלק א' סעיף עו) כתב שבתחילה נתקן שהשליח ציבור יאמר תפילה זו בסוף אחת מן התפילות, ולאחר דרשת החכם בבית הכנסת.<BR/>וכן מוכח שהיו אומרים הקדיש לאחר הדרשה, מן הגמרא בסוטה (מט, א) האומרת שאחד מן שני הדברים שעליהם מתקיים העולם הוא בזכות זה שכולם עונים "יהא שמיה רבא מברך" אחר לימוד דברי אגדה. ומסביר רש"י (שם ד"ה אקדושא) שהיו נוהגים בכל שבת שאומר הדרשן דרשה בענייני אגדה. ובמדרש משלי (פרשה יד סימן כח) אומר ר' ישמעאל: "בשעה שישראל נאספין בבתי מדרשות ושומעין אגדה מפי חכם, ואחר כך עונין 'אמן, יהא שמיה רבא מברך', באותה שעה הקב"ה שמח ומתעלה בעולמו, ואומר למלאכי השרת בואו וראו עם זו שיצרתי בעולמי כמה הן משבחין אותי".<BR/>וכן מוכח שהיו אומרים הקדיש בסיום אחת מן התפילות, מן הגמרא בברכות (ג, א) האומרת בשעה שישראל נכנסים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונים "יהא שמיה הגדול מבורך" וכו'. וכן במסכת סופרים (פרק יט הלכה ט') כתבו שמחורבן בית המקדש נהגו שבסיום תפילת מוסף היה החזן יוצא למקום שאבלים נמצאים בו ואומר שם קדיש. | בסידור הרשב"ן (חלק א' סעיף עו) כתב שבתחילה נתקן שהשליח ציבור יאמר תפילה זו בסוף אחת מן התפילות, ולאחר דרשת החכם בבית הכנסת.<BR/>וכן מוכח שהיו אומרים הקדיש לאחר הדרשה, מן הגמרא בסוטה (מט, א) האומרת שאחד מן שני הדברים שעליהם מתקיים העולם הוא בזכות זה שכולם עונים "יהא שמיה רבא מברך" אחר לימוד דברי אגדה. ומסביר רש"י (שם ד"ה אקדושא) שהיו נוהגים בכל שבת שאומר הדרשן דרשה בענייני אגדה. ובמדרש משלי (פרשה יד סימן כח) אומר ר' ישמעאל: "בשעה שישראל נאספין בבתי מדרשות ושומעין אגדה מפי חכם, ואחר כך עונין 'אמן, יהא שמיה רבא מברך', באותה שעה הקב"ה שמח ומתעלה בעולמו, ואומר למלאכי השרת בואו וראו עם זו שיצרתי בעולמי כמה הן משבחין אותי".<BR/>וכן מוכח שהיו אומרים הקדיש בסיום אחת מן התפילות, מן הגמרא בברכות (ג, א) האומרת בשעה שישראל נכנסים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונים "יהא שמיה הגדול מבורך" וכו'. וכן במסכת סופרים (פרק יט הלכה ט') כתבו שמחורבן בית המקדש נהגו שבסיום תפילת מוסף היה החזן יוצא למקום שאבלים נמצאים בו ואומר שם קדיש. | ||
=== נוסחי הקדיש === | === נוסחי הקדיש === | ||
| שורה 39: | שורה 43: | ||
בתקופת הסבוראים הרחיבו את השימוש בתפילת הקדיש. וכן מצאנו במסכת סופרים (פרק כא הלכה ה'), שנכתבה על ידי הסבוראים, שתמיד לאחר שמחזירים ספר התורה למקומו יש לומר קדיש. ובשבת בנוסף לקדיש שאומרים לאחר החזרת ספר התורה למקומו, אומרים גם קדיש קודם המפטיר. וכן הרא"ש (מגילה פרק ג' סימן ה') כותב שבתקופת הסבוראים תיקנו לומר קדיש קודם תפילת ערבית, כדי להראות שתפילת ערבית היא רשות.<BR/>בנוסף, בימיהם השתנה המנהג מלקרוא לתפילה זו בשם "יהא שמיה רבא" לקוראה בשם "קדיש". וכן מצאנו במסכת סופרים (י, ו; טז, ט; יח, י; יט, ט; כא, ה) שתפילה זו נקראת פעמים רבות בשם "קדיש". | בתקופת הסבוראים הרחיבו את השימוש בתפילת הקדיש. וכן מצאנו במסכת סופרים (פרק כא הלכה ה'), שנכתבה על ידי הסבוראים, שתמיד לאחר שמחזירים ספר התורה למקומו יש לומר קדיש. ובשבת בנוסף לקדיש שאומרים לאחר החזרת ספר התורה למקומו, אומרים גם קדיש קודם המפטיר. וכן הרא"ש (מגילה פרק ג' סימן ה') כותב שבתקופת הסבוראים תיקנו לומר קדיש קודם תפילת ערבית, כדי להראות שתפילת ערבית היא רשות.<BR/>בנוסף, בימיהם השתנה המנהג מלקרוא לתפילה זו בשם "יהא שמיה רבא" לקוראה בשם "קדיש". וכן מצאנו במסכת סופרים (י, ו; טז, ט; יח, י; יט, ט; כא, ה) שתפילה זו נקראת פעמים רבות בשם "קדיש". | ||
=== תקנת הקדיש יתום === | === תקנת הקדיש יתום === | ||
| שורה 50: | שורה 55: | ||
וכתב הלבוש (או"ח קלג, א) שממעשה זה למדו חכמים שעל ידי כך שהיתום מקדש את שם ה' ברבים על ידי אמירת "ברכו" או "קדיש", הוא מעלה את נשמת הנפטר, ולכן תיקנו שהיתום יאמר קדיש. וכתב בספר הקדיש [לר' ישעיהו הורוביץ] (פרק רביעי סימן לא) שתקנת חכמים לקדיש יתום הייתה הרחבה של המנהג שהיה נפוץ עוד מלפני כן שאומרים קדיש בשעת צידוק הדין. | וכתב הלבוש (או"ח קלג, א) שממעשה זה למדו חכמים שעל ידי כך שהיתום מקדש את שם ה' ברבים על ידי אמירת "ברכו" או "קדיש", הוא מעלה את נשמת הנפטר, ולכן תיקנו שהיתום יאמר קדיש. וכתב בספר הקדיש [לר' ישעיהו הורוביץ] (פרק רביעי סימן לא) שתקנת חכמים לקדיש יתום הייתה הרחבה של המנהג שהיה נפוץ עוד מלפני כן שאומרים קדיש בשעת צידוק הדין. | ||
== מדוע נאמר בלשון ארמית == | == מדוע נאמר בלשון ארמית == | ||
| שורה 73: | שורה 79: | ||
(4) הזוהר (פרשת תרומה דף קכט עמוד ב') כותב שמעלת הקדיש היא מעל כל שאר הקדושות, ויש בכוחו לשבר מנעולים טבעות ברזל וקליפות רעות, ולקדש כבוד ה' בכל העולמות. ואנו אומרים אותו בלשון ארמית שהוא בלשון הסיטרא אחרא, ועונים בקול "אמן יהא שמיה רבא מברך" כדי שישבר כוח הסיטרא אחרא והקב"ה יתעלה בכבודו על הכל, ואז הקב"ה זוכר את בניו שהם בגלות וזוכר את שמו המחולל בגויים. | (4) הזוהר (פרשת תרומה דף קכט עמוד ב') כותב שמעלת הקדיש היא מעל כל שאר הקדושות, ויש בכוחו לשבר מנעולים טבעות ברזל וקליפות רעות, ולקדש כבוד ה' בכל העולמות. ואנו אומרים אותו בלשון ארמית שהוא בלשון הסיטרא אחרא, ועונים בקול "אמן יהא שמיה רבא מברך" כדי שישבר כוח הסיטרא אחרא והקב"ה יתעלה בכבודו על הכל, ואז הקב"ה זוכר את בניו שהם בגלות וזוכר את שמו המחולל בגויים. | ||
== חשיבות הקדיש == | == חשיבות הקדיש == | ||