39
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שיחת משתמש:אהרון טריף"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שיטת רבינו חננאל
אהרון טריף (שיחה | תרומות) |
אהרון טריף (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
== שיטת רבינו חננאל == | == שיטת רבינו חננאל == | ||
'''הר"ח''' בפירושו על החומש (שמות יב' ב) מבאר כי לשיטתו קביעות החודשים אינה אלא על פי החשבון,ולא ע"פ ראיית הלבנה ועדות העדים. וממשיך שדת חוק העיבור הלכה למשה מסיני שהרשות ביד בית דין הגדול לקבוע ולעבר כפי מה שיראה לו מחוקי סוד העיבור. | '''הר"ח''' בפירושו על החומש (שמות יב' ב) מבאר כי לשיטתו קביעות החודשים אינה אלא על פי החשבון,ולא ע"פ ראיית הלבנה ועדות העדים. וממשיך שדת חוק העיבור הלכה למשה מסיני שהרשות ביד בית דין הגדול לקבוע ולעבר כפי מה שיראה לו מחוקי סוד העיבור. לשיטתו יסוד חידוש החודש על ראיית העדים, כמבואר במשנות בראש השנה, נוסד כתשובת המשקל לעליית הצדוקים ולערעורם על חשבון העיבור אשר היה מסור בידי ביה"ד. "והתחילו (צדוק ובייתוס) לעורר בזה בקביעות הירח ואמרו כי אין עיקר המצווה לקבוע חודשים ע"פ החשבון כי אם בראיית הלבנה, והוא הדבר הצודק והנכון. והוצרכו ביה"ד להכחיש דבריהם ולהודיע להם בראיות גמורות...וכיוון שראו כך חדש אחר חדש שנה אחר שנה נתברר להם שאין עיקר אלא החשבון ובטלו דברי החולקים." | ||
את דבריו מייסידים על מספר מקורות: א) כל מהלך שהותם של ישראל במדבר כיסה אותם הענן "...עמוד הענן לא סר מעליהם להנחותם..." (נחמיה ט' יט') , וכיצד ניתן לקבוע חודשים ע"פ ראייה בעוד הענן מסתיר כל העת את השמים. ב) "ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים..." (דברי הימים א' יב לב), וכי איזו חכמה היא לקבוע חודשים ע"פ ראיית העדים, האם בזה ראוי לשבח את בני יששכר שמעולים ומצוינים הם בזה , אלא ודאי שהחכמה עליה דיבר הפסוק הוא חכמת עיבור החודשים והשנים ע"פ חשבון. ג) אומר דוד ליהונתן "הנה חודש מחר ואנכי ישב אשב עם המלך" (שמואל א' ש"א כ' ה') , וכי כיצד ידע דוד שמחר עומד להיות ר"ח, שמא לא תראה מחר הלבנה ולא יבואו עדים להעיד על ראייתה. אולם י"ל שדוד ידע זאת משום שאת החודש היו קובעים ע"פ חשבון ביה"ד שהיה מפורסם לכל העם. | |||
את שיטתו יש לאור הקושיות שהן: | את שיטתו יש לאור הקושיות שהן: | ||
א) ביחס לראיית חודש ע"י עדים, למרות כל האמור לא יוכל הר"ח להכחישה ולומר שאינה ושביה"ד במהלך הדורות לא היה נוהג בה, שהרי מוזכרת היא במפורש במס' מקומות בש"ס כאמצעי אותו היו נוקטים ביה"ד ע"מ שיוכלו לקדש החודש. לכן מסביר שהר"ח שאמנם נהוגה הייתה, אולם מקורה הוא בתקנת חז"ל מאוחרת, שנועדה להפריך ולסתור את חשבונם של הצדוקים, וזאת ע"י קבלת עדים מעלמא שיעידו על ראיית הלבנה במועד בו חישבוהו חכמים. אולם ודאי שללא צורך זה לא היו חכמים נוהגים בה, ולכן אין לסמוך על הראיה כמקור מהימן לקידוש החודש. | א) ביחס לראיית חודש ע"י עדים, למרות כל האמור לא יוכל הר"ח להכחישה ולומר שאינה ושביה"ד במהלך הדורות לא היה נוהג בה, שהרי מוזכרת היא במפורש במס' מקומות בש"ס כאמצעי אותו היו נוקטים ביה"ד ע"מ שיוכלו לקדש החודש. לכן מסביר שהר"ח שאמנם נהוגה הייתה, אולם מקורה הוא בתקנת חז"ל מאוחרת, שנועדה להפריך ולסתור את חשבונם של הצדוקים, וזאת ע"י קבלת עדים מעלמא שיעידו על ראיית הלבנה במועד בו חישבוהו חכמים. אולם ודאי שללא צורך זה לא היו חכמים נוהגים בה, ולכן אין לסמוך על הראיה כמקור מהימן לקידוש החודש. | ||
ב) אם אכן קידוש החודש ע"י ראייה איננו מהתורה אלא מדברי חכמים, כיצד ניתן לומר שתקנה מדרבנן מתירה חילול שבת מהתורה. שכן ממס' מקורות למדנו שהעדים עולים ללשכת הגזית להעיד על הלבנה אף בשבת. "על שני חודשים מחללין את השבת..." . | ב) אם אכן קידוש החודש ע"י ראייה איננו מהתורה אלא מדברי חכמים, כיצד ניתן לומר שתקנה מדרבנן מתירה חילול שבת מהתורה. שכן ממס' מקורות למדנו שהעדים עולים ללשכת הגזית להעיד על הלבנה אף בשבת. "על שני חודשים מחללין את השבת..." (ר"ה פרק א' משנה ד', ושם בגמ' במעשה ברבי נהוראי שהלך אצל העד לאושא בשבת. כב:) . | ||
ניתן לתרץ שתוקפה של תקנה זו היא בבחינת "חללו עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה" (יומא פה א) , ראו חכמים את הפרצה הגדולה שיכולה להתפרץ בהתרסתם של הצדוקים על דבריהם ותקנותיהם, ע"כ התירו זאת משום צורך השעה והדורות הבאים. | ניתן לתרץ שתוקפה של תקנה זו היא בבחינת "חללו עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה" (יומא פה א) , ראו חכמים את הפרצה הגדולה שיכולה להתפרץ בהתרסתם של הצדוקים על דבריהם ותקנותיהם, ע"כ התירו זאת משום צורך השעה והדורות הבאים. | ||