9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביעור חמץ שנמצא בתוך הפסח"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 43: | שורה 43: | ||
ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ג ח) כתב שאם מצא חמץ ביום טוב, כופה עליו כלי עד לערב ומבערו. ומוכח מתוך דבריו שמדבר אף על אדם שלא ביטל. וכן ביאר ה'''מגיד משנה''' שאפילו לא ביטל אסור בשריפה ובטלטול. וכן כתב ה'''מהר"ם מלובלין''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1937&st=&pgnum=28&hilite= (כ)], והוסיף שגם הרי"ף והרא"ש סתמו דבריהם ולא חילקו בין ביטלו ללא ביטלו. | ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ג ח) כתב שאם מצא חמץ ביום טוב, כופה עליו כלי עד לערב ומבערו. ומוכח מתוך דבריו שמדבר אף על אדם שלא ביטל. וכן ביאר ה'''מגיד משנה''' שאפילו לא ביטל אסור בשריפה ובטלטול. וכן כתב ה'''מהר"ם מלובלין''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1937&st=&pgnum=28&hilite= (כ)], והוסיף שגם הרי"ף והרא"ש סתמו דבריהם ולא חילקו בין ביטלו ללא ביטלו. | ||
גם '''רבנו מנוח''' שם הסכים לדברי הרמב"ם, אך הקשה מדוע לא התירו טלטול דרבנן במקום מצוה דאורייתא, ותירץ שבזמן שמלטלו עדיין לא מקיים העשה דתשביתו, ולא התירו אלא כמילה בצרעת שהלאו והעשה באין כאחד. | גם '''רבנו מנוח''' שם הסכים לדברי הרמב"ם, אך הקשה מדוע לא התירו טלטול דרבנן במקום מצוה דאורייתא, ותירץ שבזמן שמלטלו עדיין לא מקיים העשה דתשביתו, ולא התירו אלא כמילה בצרעת שהלאו והעשה באין כאחד. משמע בדבריו שלשרוף את החמץ במקומו על כל פנים יהיה מותר, ורק משום טלטול אסרו. | ||
ב'''כסף משנה''' שם כתב שהבערה לא הותרה דומיא דשריפת קדשים האסורים, וגם אין כאן צורך יום טוב קצת שנאמר 'מתוך שהותרה'. ולענין איסור מוקצה כתב לתרץ, שחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה. ועוד שכיון שחכמים אסרוהו אינו עובר על לאו דבל יראה, מפני שאנוס הוא ולא אמרה תורה בל יראה ובל ימצא אלא כשבידו לבערו. | |||
<BR/>גם ב'''טורי זהב''' (אורח חיים תמו ג) כתב בדעת הרמב"ם שיש איסור טלטול משום דאינו ראוי לשום דבר שהרי אסור בהנאה, והטעם שאף לשורפו אסור משום דאין כאן שום צורך יום טוב, שהרי יכול לבערנו לערב. | <BR/>גם ב'''טורי זהב''' (אורח חיים תמו ג) כתב בדעת הרמב"ם שיש איסור טלטול משום דאינו ראוי לשום דבר שהרי אסור בהנאה, והטעם שאף לשורפו אסור משום דאין כאן שום צורך יום טוב, שהרי יכול לבערנו לערב. | ||
| שורה 58: | שורה 59: | ||
בדעת הרמ"א מדוע אסור לשרוף את החמץ גם במקומו, כתב ה'''מהר"ם מלובלין''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1937&st=&pgnum=28&hilite= (כ)], שהוא מטעם ש[[אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל]], ואף שקיימא לן שכלי ניטל אף לצורך דבר שאינו ניטל, מ"מ זהו דווקא בכלי שאינו מוקצה, אבל עצים ואש שאין עליהם תורת כלי, אסורים לינטל אלא לצורך דבר הניטל. | בדעת הרמ"א מדוע אסור לשרוף את החמץ גם במקומו, כתב ה'''מהר"ם מלובלין''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1937&st=&pgnum=28&hilite= (כ)], שהוא מטעם ש[[אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל]], ואף שקיימא לן שכלי ניטל אף לצורך דבר שאינו ניטל, מ"מ זהו דווקא בכלי שאינו מוקצה, אבל עצים ואש שאין עליהם תורת כלי, אסורים לינטל אלא לצורך דבר הניטל. | ||
<BR/>'''ר' עקיבא איגר''' בגליון (ד"ה ונ"ל) כתב לבאר, שכיון שמדאורייתא מועיל גם פירור וזריה לרוח, הרי שאסור לשורפו שכל שאפשר לקיים שניהם, היינו גם העשה דיום טוב וגם הלאו דבל יראה, אין הלאו נדחה מפני העשה, אמנם אחר שחכמים גזרו הטלטול אסור גם לפוררו, אבל עדיין אין זה מתיר את השריפה לפי שמדאורייתא אין העשה דוחה את לא תעשה כנ"ל, שמהתורה ניתן לפוררו לרוח. | |||
===הוצאת החמץ על ידי גוי=== | |||
כתב ה'''של"ה''' | |||
===ברכה על הביעור לאחר זמנו=== | ===ברכה על הביעור לאחר זמנו=== | ||
כתב ה'''מגן אברהם''' (אורח חיים תמו א) שאף המבער חמץ בחול המועד (או ביום טוב לסוברים שמותר), יברך 'על ביעור חמץ', שאף על פי שכבר ביטל את החמץ קודם הפסח, מ"מ כעת מברך על תקנת חכמים. וכל שכן אדם שנתחמצה לו עיסה בפסח, שיברך על ביעור חמץ. וסיים שזהו דווקא בחמץ גמור, אבל חיטה שנמצאת בתבשיל שאינה חמץ גמור, נראה שאין לברך עליה. | כתב ה'''מגן אברהם''' (אורח חיים תמו א) שאף המבער חמץ בחול המועד (או ביום טוב לסוברים שמותר), יברך 'על ביעור חמץ', שאף על פי שכבר ביטל את החמץ קודם הפסח, מ"מ כעת מברך על תקנת חכמים. וכל שכן אדם שנתחמצה לו עיסה בפסח, שיברך על ביעור חמץ. וסיים שזהו דווקא בחמץ גמור, אבל חיטה שנמצאת בתבשיל שאינה חמץ גמור, נראה שאין לברך עליה. | ||