9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצב הגוף בשעת קריאת שמע"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ה'''גמרא''' (יא א) מביאה ברייתא בה מובאים דברי בית הלל שבכל מצב שבני אדם נמצאים בו, כך הם קוראים - עומדים, יושבים, מטים (שוכבים), הולכים בדרך או עושים במלאכתן. | ה'''גמרא''' (יא א) מביאה ברייתא בה מובאים דברי בית הלל שבכל מצב שבני אדם נמצאים בו, כך הם קוראים - עומדים, יושבים, מטים (שוכבים), הולכים בדרך או עושים במלאכתן. | ||
<BR/>דברי בית הלל נפסקו להלכה ב'''רמב"ם''' (קריאת שמע ב ב), ב'''טור''' (אורח חיים סג) וב'''שולחן ערוך''' (אורח חיים סג א). | |||
== סתירת הגמרות == | == קריאת שמע בשכיבה == | ||
ה'''גמרא''' (יג ב) מביאה דברי רב יוסף | === סתירת הגמרות === | ||
<BR/>'''רש"י''' (יג ב) מבאר | ה'''גמרא''' (ברכות יג ב) מביאה דברי רב יוסף שאין לקרוא קריאת שמע פרקדן, ודייקה מזה הגמרא שמשמע שלהתפלל מותר. אך קשה שהרי ר' יהושע בן לוי קלל את מי שהיה שוכב על גבו אפילו שלא בשעת תפילה, שמא יתקשה אברו. מתרצת הגמרא שרב יוסף דיבר באופן שמטה מעט על צידו, שבזה להתפלל מותר ולקרוא קריאת שמע אסור, ומוסיפה הגמרא שר' יוחנן שבעל בשר היה, מותר היה לו אף לקרוא קריאת שמע כשהוא מוטה על צדו. | ||
<BR/>'''רש"י''' (יג ב) מבאר שהטעם שאין לקרוא קריאת שמע בשכיבה, הוא לפי שיש פה קבלת עול מלכות שמים בדרך שררה וגאוה. | |||
== שיטות הראשונים == | להלן ב'''גמרא''' (כד א) מובאת ברייתא ש[[שנים ישנים במיטה אחת, זה מחזיר פניו וקורא וזה מחזיר פניו וקורא]]. לכאורה יש כאן סתירה לגמרא לעיל, שהרי כאן מבואר שמותר לקרוא בשכיבה לכל הפחות מוטה, ואילו לעיל מוכח שבקריאת שמע אפילו מוטה אסור. | ||
=== רבנו יונה === | |||
=== שיטות הראשונים === | |||
==== רבנו יונה ==== | |||
'''רבנו יונה''' (טו א ד"ה שנים) הביא קושיה זו ותירץ, כל מה שאסרו זה בשוכב פרקדן ומטה עצמו רק מעט, אבל אם מוטה לגמרי על צידו, אפילו קריאת שמע אסור. אבל הוסיף שיותר נכון לתרץ, שהיכא שיש טירחה יתרה כמו ר' יוחנן שבעל בשר היה, מותר לקרוא שוכב. לכן גם כאן שכבר פשט בגדיו, לא חייבו אותו ללבוש שוב. | '''רבנו יונה''' (טו א ד"ה שנים) הביא קושיה זו ותירץ, כל מה שאסרו זה בשוכב פרקדן ומטה עצמו רק מעט, אבל אם מוטה לגמרי על צידו, אפילו קריאת שמע אסור. אבל הוסיף שיותר נכון לתרץ, שהיכא שיש טירחה יתרה כמו ר' יוחנן שבעל בשר היה, מותר לקרוא שוכב. לכן גם כאן שכבר פשט בגדיו, לא חייבו אותו ללבוש שוב. | ||