9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חיוב הדלקת נר שבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 11: | שורה 11: | ||
וב'''גמרא''' (שבת כג ב) מובא בשם רב הונא שהרגיל בנר זוכה לבנים תלמידי חכמים, וביאר '''רש"י''' (ד"ה בנים) ע"פ הפסוק 'כי נר מצוה ותורה אור' (משלי ו), שבזכות נר של מצוה בא אור של תורה. וכן מובא שם כמה מעשים באמוראים שזכו לבנים תלמידי חכמים מפני שהיו רגילים בהדלקת נר שבת. | וב'''גמרא''' (שבת כג ב) מובא בשם רב הונא שהרגיל בנר זוכה לבנים תלמידי חכמים, וביאר '''רש"י''' (ד"ה בנים) ע"פ הפסוק 'כי נר מצוה ותורה אור' (משלי ו), שבזכות נר של מצוה בא אור של תורה. וכן מובא שם כמה מעשים באמוראים שזכו לבנים תלמידי חכמים מפני שהיו רגילים בהדלקת נר שבת. | ||
ועל דברי ר' ישמעאל ב'''משנה''' (שבת ב ב) | ועל דברי ר' ישמעאל ב'''משנה''' (שבת ב ב) ש[[אין מדליקין בעטרן]] מפני כבוד השבת, אומר רבא ב'''גמרא''' (שבת כה ב) דהוא משום שריחו רע, וגזרינן שלא להדליק בו שמא יניחנה ויצא, ומקשה אביי ומה בכך שיצא, ומתרץ רבא דהדלקת נר בשבת חובה. וכן איתא שם בשם רב דהדלקת נר בשבת חובה. | ||
===ראשונים=== | ===ראשונים=== | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
<BR/>וסיים שם הפנ"י דראה לכתוב כן לפי שבאמת אין חילוק בין הדלקת נר במקום סעודה להדלקת נר בבית, שהרי עיקר טעם ההדלקה הוא משום שלום בית, ודלא כדברי התוס'. | <BR/>וסיים שם הפנ"י דראה לכתוב כן לפי שבאמת אין חילוק בין הדלקת נר במקום סעודה להדלקת נר בבית, שהרי עיקר טעם ההדלקה הוא משום שלום בית, ודלא כדברי התוס'. | ||
וב'''סמ"ג''' (עשין ל) כתב דעיקר ציווי הדלקת הנר היא מדברי נביאים שציוו לכבד את השבת. | וב'''סמ"ג''' (עשין ל) כתב דעיקר ציווי הדלקת הנר היא מדברי נביאים שציוו לכבד את השבת. וב'''מאירי''' (כה ב ד"ה הדלקת נר) הלשון שהיא מדברי סופרים. | ||
==טעם החיוב== | ==טעם החיוב== | ||
כתב ה'''רמב"ם''' (שבת ה א) שחובת הדלקת נר בשבת היא משום עונג שבת, וכ"כ ה'''תוספות''' (שבת כה ב ד"ה חובה), הביאו | כתב ה'''רמב"ם''' (שבת ה א) שחובת הדלקת נר בשבת היא משום [[עונג שבת]], וכ"כ ה'''תוספות''' (שבת כה ב ד"ה חובה), הביאו ה'''משנה ברורה''' (אורח חיים רסג א). וכ"כ ה'''מאירי''' (כה בד"ה הדלקת נר), וכתב שהיא ראש לכל עונג לפי שאין עונג בלא אורה. | ||
ועיין בספר '''אבן ישראל''' פישר, שהקשה דלקמן (ל ה,ז) לא מנה הרמב"ם הדלקת נר בכלל הדברים שהם משום עונג שבת, אלא בכלל הדברים שהם מפני כבוד שבת. ונשאר בצ"ע. | ועיין בספר '''אבן ישראל''' פישר, שהקשה דלקמן (ל ה,ז) לא מנה הרמב"ם הדלקת נר בכלל הדברים שהם משום עונג שבת, אלא בכלל הדברים שהם מפני [[כבוד שבת]]. ונשאר בצ"ע. | ||
<BR/>וב'''חידושי הגר"ח מבריסק''' (יא) כתב לחלק בין חיוב הדלקה מבעוד יום שזה מכבוד שבת, לבין הדלקת הנר בשבת עצמה, דהיינו שיהיה נר דלוק בשבת, שזהו מכלל עונג שבת. | <BR/>וב'''חידושי הגר"ח מבריסק''' (יא) כתב לחלק בין חיוב הדלקה מבעוד יום שזה מכבוד שבת, לבין הדלקת הנר בשבת עצמה, דהיינו שיהיה נר דלוק בשבת, שזהו מכלל עונג שבת. | ||
וב'''שולי הגליון''' 'פני מנחם' לאדמו"ר מגור ביאר דבריו, דאין הכוונה שיש עונג במה שהנר דלוק, אלא העונג בהדלקה הוא במה שהאכילה תהיה באור ולא ישב בחושך. ומלשון התוס' הנ"ל משמע כדבריו. | וב'''שולי הגליון''' 'פני מנחם' לאדמו"ר מגור ביאר דבריו, דאין הכוונה שיש עונג במה שהנר דלוק, אלא העונג בהדלקה הוא במה שהאכילה תהיה באור ולא ישב בחושך. ומלשון התוס' הנ"ל משמע כדבריו. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
===קדימת נר שבת לנר חנוכה וליין לקידוש=== | ===קדימת נר שבת לנר חנוכה וליין לקידוש=== | ||
ה'''גמרא''' (שבת כג ב) מביאה דברי רבא דפשיטא ליה שאם יש לאדם שתי מצוות לפניו, נר שבת | ה'''גמרא''' (שבת כג ב) מביאה דברי רבא דפשיטא ליה שאם יש לאדם שתי מצוות לפניו, נר שבת ו[[נר חנוכה]] ואין לו די כסף כדי לקיים שניהם, עדיף שידליק נר לכבוד שבת, שהוא משום שלום בית, ושלום ביתו קודם. כמו כן נר לכבוד שבת עדיף גם על פני [[יין לקידוש]]. וכ"פ ה'''רמב"ם''' (חנוכה ד יד) וה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג ג, תרעח א). | ||
<BR/>וב'''ר"ן''' שבדפי הרי"ף (שבת י א ד"ה אמר רבא) הקשה איך אנו דוחים [[קידוש דאורייתא]] מפני נר שבת דרבנן. ותירץ דלא דחינן, שהרי אפשר [[לקדש על הלחם]]. וב'''מגן אברהם''' (ח) כתב טעם נוסף, דאף ש[[קידוש של שבת הוא מדאורייתא]], מ"מ בזה יוצא ידי חובה בקידוש של תפילה, אבל מה שתיקנו [[לקדש גם על היין הוא מדרבנן]]. וה'''משנה ברורה''' (יג) הביא את שני הטעמים. | <BR/>וב'''ר"ן''' שבדפי הרי"ף (שבת י א ד"ה אמר רבא) הקשה איך אנו דוחים [[קידוש דאורייתא]] מפני נר שבת דרבנן. ותירץ דלא דחינן, שהרי אפשר [[לקדש על הלחם]]. וב'''מגן אברהם''' (ח) כתב טעם נוסף, דאף ש[[קידוש של שבת הוא מדאורייתא]], מ"מ בזה יוצא ידי חובה בקידוש של תפילה, אבל מה שתיקנו [[לקדש גם על היין הוא מדרבנן]]. וה'''משנה ברורה''' (יג) הביא את שני הטעמים. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
הנה המגיד משנה והכסף משנה לא כתוב מקור לדברי הרמב"ם, אבל ה'''אור שמח''' כתב דמקורו מפסחים קיב. דאיתא שם דאף שאמר ר"ע [[עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות]], מ"מ בשביל [[ד' כוסות]] לפסח צריך [[לקבל מן הצדקה]], משום פרסומי ניסא. ובגמ' דילן אמרו שנר שבת עדיף מנר חנוכה, וא"כ עדיף הוא גם מד' כוסות שאף הוא משום פרסומי ניסא, ואם לד' כוסות יש לחזר על הפתחים כ"ש לנר שבת.<BR/> | הנה המגיד משנה והכסף משנה לא כתוב מקור לדברי הרמב"ם, אבל ה'''אור שמח''' כתב דמקורו מפסחים קיב. דאיתא שם דאף שאמר ר"ע [[עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות]], מ"מ בשביל [[ד' כוסות]] לפסח צריך [[לקבל מן הצדקה]], משום פרסומי ניסא. ובגמ' דילן אמרו שנר שבת עדיף מנר חנוכה, וא"כ עדיף הוא גם מד' כוסות שאף הוא משום פרסומי ניסא, ואם לד' כוסות יש לחזר על הפתחים כ"ש לנר שבת.<BR/> | ||
וב'''ביאור הגר"א''' כתב באופן מעט שונה, שקידוש היום עדיף | וב'''ביאור הגר"א''' כתב באופן מעט שונה, שקידוש היום עדיף מ[[כבוד יום]], כדמפורש בפסחים קה:, ולכבוד יום צריך לחזר על הפתחים, לכה"פ בשביל דבר מועט, כמ"ש בפסחים קיב: אבל עושה הוא [[דבר מועט מתוך ביתו]], וא"כ כ"ש לנר שצריך לחזר על הפתחים. ולפי"ז יוצא שאף לקידוש היום צריך לחזר על הפתחים, שהרי הוא עדיף מכבוד יום, וזה לא מצאנו אלא בד כוסות. וצ"ע.<BR/> | ||
ועיין ב'''שער הציון''' (אורח חיים רמב ד) לבעל המשנ"ב שהקשה על דברי הגר"א אלו שלכאורה סותר את עצמו למש"כ בסימן רמב, ששם משמע שסובר שאין צריך לחזר על הפתחים בשביל סעודת שבת, ומפרש 'עושה הוא דבר מועט' היינו משלו, והכא מפרש שצריך גם לחזור על הפתחים עבור זה. | ועיין ב'''שער הציון''' (אורח חיים רמב ד) לבעל המשנ"ב שהקשה על דברי הגר"א אלו שלכאורה סותר את עצמו למש"כ בסימן רמב, ששם משמע שסובר שאין צריך [[לחזר על הפתחים בשביל סעודת שבת]], ומפרש 'עושה הוא דבר מועט' היינו משלו, והכא מפרש שצריך גם לחזור על הפתחים עבור זה. | ||
====אין לו לחם כלל==== | ====אין לו לחם כלל==== | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
עיין ב'''רא"ש''' (פסחים י יז) שהביא ראיה לשיטת רבנו תם שסובר ש[[אין מקדשים על הפת]], מגמרא דילן, דאיבעיא ליה לרבא דנר חנוכה וקידוש היום איזה מהם עדיף, ומאי מיבעיא ליה, והרי יכול לקדש על הפת, אלא מוכח שאין מקדשים על הפת. אבל הרא"ש שם בסוף דבריו דחה ראיה זו, וכתב שכיון שעיקר מצוות הקידוש היא על היין ס"ד דידחה נר חנוכה. וכתב ה'''קרבן נתנאל''' שם (מ), דלפי"ז מיושב גם אמאי לא נימא דיוצא בקידוש של תפילה, וא"כ פשיטא דנר ביתו עדיף, די"ל כדברי הרא"ש, דעיקר הקידוש הוא על היין ולא בתפילה.<BR/> | עיין ב'''רא"ש''' (פסחים י יז) שהביא ראיה לשיטת רבנו תם שסובר ש[[אין מקדשים על הפת]], מגמרא דילן, דאיבעיא ליה לרבא דנר חנוכה וקידוש היום איזה מהם עדיף, ומאי מיבעיא ליה, והרי יכול לקדש על הפת, אלא מוכח שאין מקדשים על הפת. אבל הרא"ש שם בסוף דבריו דחה ראיה זו, וכתב שכיון שעיקר מצוות הקידוש היא על היין ס"ד דידחה נר חנוכה. וכתב ה'''קרבן נתנאל''' שם (מ), דלפי"ז מיושב גם אמאי לא נימא דיוצא בקידוש של תפילה, וא"כ פשיטא דנר ביתו עדיף, די"ל כדברי הרא"ש, דעיקר הקידוש הוא על היין ולא בתפילה.<BR/> | ||
והקשה ה'''מגן אברהם''' (ד) דאמאי לא משני הרא"ש דלית ליה פת, ולכך מיבעיא ליה מה עדיף אם נר ביתו או קידוש, ונפלה הראיה לשיטת ר"ת. אלא כתב המג"א דמכאן מוכח דפת קודם לכל, אפילו לנר של שבת. אך אם יש לו לחם לאכול, דיו, ויקח נר קודם לשאר מאכלים.<BR/> | והקשה ה'''מגן אברהם''' (ד) דאמאי לא משני הרא"ש דלית ליה פת, ולכך מיבעיא ליה מה עדיף אם נר ביתו או קידוש, ונפלה הראיה לשיטת ר"ת. אלא כתב המג"א דמכאן מוכח דפת קודם לכל, אפילו לנר של שבת. אך אם יש לו לחם לאכול, דיו, ויקח נר קודם לשאר מאכלים.<BR/> | ||
וב'''משנה ברורה''' (ט) הכריע כדברי המג"א אלו דפת קודם לנר, וסיים דמ"מ סגי בנר אחד כעיקר הדין, והשאר יוציא על מאכלי שבת. <BR/> | |||
וב'''פרי מגדים''' כתב דלא סגי בכזית, אלא בעינן לחם כדי שביעה, ומשמע דמ"מ בחד סגי, אבל ב'''מחצית השקל''' הסתפק בזה אי בעינן לחם משנה קודם לנר או לא. | וב'''פרי מגדים''' כתב דלא סגי בכזית, אלא בעינן לחם כדי שביעה, ומשמע דמ"מ בחד סגי, אבל ב'''מחצית השקל''' הסתפק בזה אי בעינן [[לחם משנה]] קודם לנר או לא. | ||
וב'''הגהות ר' עקיבא איגר''' על גליון השו"ע כתב על דברי המג"א הללו שאינם מוכרחים, שאפשר שטעם הרא"ש דיש לקנות פת קודם לנר, הוא מפני שס"ל שאינו יוצא ידי חובת קידוש דאורייתא בלא פת, ד[[אין קידוש אלא במקום סעודה]], ועל זה מקשה הרא"ש דאי אמרינן דשרי לקדש על הפת, א"כ אף ידי דרבנן יצא, ומאי קמיבעיא ליה לרבא אי יין לקידוש עדיף, אלא ע"כ דאין לקדש על הפת כלל. אמנם סיים רעק"א דהמג"א לשיטתו, דס"ל בסי' רעג דקידוש במקום סעודה אף במיני תרגימא יוצא, וא"כ יש לומר דהכא אית ליה מיני תרגימא ולית ליה פת, ולכך מוכיח מדברי הרא"ש דמ"מ פת עדיף מנר. וכ"כ בס' '''מחצית השקל''' דהמג"א אזיל בשיטת הגאונים דאית ליה מיני תרגימא וחשיב קידוש במקום סעודה. | וב'''הגהות ר' עקיבא איגר''' על גליון השו"ע כתב על דברי המג"א הללו שאינם מוכרחים, שאפשר שטעם הרא"ש דיש לקנות פת קודם לנר, הוא מפני שס"ל שאינו יוצא ידי חובת קידוש דאורייתא בלא פת, ד[[אין קידוש אלא במקום סעודה]], ועל זה מקשה הרא"ש דאי אמרינן דשרי לקדש על הפת, א"כ אף ידי דרבנן יצא, ומאי קמיבעיא ליה לרבא אי יין לקידוש עדיף, אלא ע"כ דאין לקדש על הפת כלל. אמנם סיים רעק"א דהמג"א לשיטתו, דס"ל בסי' רעג דקידוש במקום סעודה אף [[במיני תרגימא יוצא]], וא"כ יש לומר דהכא אית ליה מיני תרגימא ולית ליה פת, ולכך מוכיח מדברי הרא"ש דמ"מ פת עדיף מנר. וכ"כ בס' '''מחצית השקל''' דהמג"א אזיל בשיטת הגאונים דאית ליה מיני תרגימא וחשיב קידוש במקום סעודה. | ||
כתב ה'''פרי מגדים''' שאפשר שאף מי שאוכל בחצר, ויש לו אורה מן החוץ, אפ"ה נר ביתו עדיף משום שלום בית. ולפי"ז ה"ה האידנא דיש אור חשמל, אפ"ה צריך לקנות נר לשבת קודם לשאר מאכלים מלבד לחם. ולכאורה תליא בפירוש המושג שלום בית, ע' [[לעיל]] בשם המאירי שני פירושים. | כתב ה'''פרי מגדים''' שאפשר שאף מי שאוכל בחצר, ויש לו אורה מן החוץ, אפ"ה נר ביתו עדיף משום שלום בית. ולפי"ז ה"ה האידנא דיש אור חשמל, אפ"ה צריך לקנות נר לשבת קודם לשאר מאכלים מלבד לחם. ולכאורה תליא בפירוש המושג שלום בית, ע' [[לעיל]] בשם המאירי שני פירושים, אבל בפמ"ג לא משמע דתולה בפירושים השונים. | ||
==כמה נרות מדליקים== | ==כמה נרות מדליקים== | ||