9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצב הגוף בשעת קריאת שמע"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 15: | שורה 15: | ||
=== פירוש 'פרקדן' === | === פירוש 'פרקדן' === | ||
'''רש"י''' (ד"ה פרקדן) מפרש שפרקדן זו שכיבה על גבו כשפניו למעלה. משמע שדווקא באופן זה אסור לקרוא. | '''רש"י''' (ד"ה פרקדן) מפרש שפרקדן זו שכיבה על גבו כשפניו למעלה. משמע שדווקא באופן זה אסור לקרוא. | ||
</BR>אמנם ב'''רמב"ם''' (קריאת שמע ב ב) מבואר שגם בשכיבה על הבטן כשפניו טוחות בקרקע אסור לקרוא, ואינו מותר אלא מוטה על צידו. | </BR>אמנם ב'''רמב"ם''' (קריאת שמע ב ב) מבואר שגם בשכיבה על הבטן כשפניו טוחות בקרקע אסור לקרוא, ואינו מותר אלא מוטה על צידו, וכן פירש ה'''רשב"א''' (יג ב ד"ה פרקדן). | ||
<BR/>ה'''טור''' (אורח חיים סג) כתב בסתם כפירוש רש"י ונראה שסובר כן, אך מיד בסמוך הביא גם פירוש הרמב"ם ולא חלק עליו. וב'''שלחן ערוך''' (סג א) החמיר כדברי הרמב"ם שאין לקרוא אף כששוכב על בטנו. | <BR/>ה'''טור''' (אורח חיים סג) כתב בסתם כפירוש רש"י ונראה שסובר כן, אך מיד בסמוך הביא גם פירוש הרמב"ם ולא חלק עליו. וב'''שלחן ערוך''' (סג א) החמיר כדברי הרמב"ם שאין לקרוא אף כששוכב על בטנו. | ||
ב'''פרי חדש''' (סג א ד"ה דהיינו) הביא מקור לדעת הרמב"ם והרשב"א שבמסכת פסחים קח. כתוב '[[פרקדן לא שמיה הסבה]]', ושם ודאי הכוונה בשכיבה על הגב, כי לא ייתכן הסבה על הבטן. אך אצלנו בברכות שהוא משום חימום האיבר, צריך לפרשו ששוכב על הבטן ופניו למטה. לכן פירשוהו בתרי גווני. | |||
===קריאה על צידו === | ===קריאה על צידו === | ||
| שורה 31: | שורה 33: | ||
ה'''בית יוסף''' (אורח חיים סג) כתב שמדברי הרמב"ם הללו מוכח שסבור הוא כתירוץ הראשון של רבנו יונה, וכתב שכן היא דעת רש"י, ושכן נראית דעת הטור. | ה'''בית יוסף''' (אורח חיים סג) כתב שמדברי הרמב"ם הללו מוכח שסבור הוא כתירוץ הראשון של רבנו יונה, וכתב שכן היא דעת רש"י, ושכן נראית דעת הטור. | ||
==== שלחן ערוך ==== | ==== שלחן ערוך ואחרונים ==== | ||
ה'''שלחן ערוך''' העתיק דברי הרמב"ם להלכה, שרק אם הוא חולה או בעל בשר מותר להטות על צידו, אבל בסתם אין לקרוא קריאת שמע בשכיבה אלא כשהוא לגמרי על צידו. | ה'''שלחן ערוך''' העתיק דברי הרמב"ם להלכה, שרק אם הוא חולה או בעל בשר מותר להטות על צידו, אבל בסתם אין לקרוא קריאת שמע בשכיבה אלא כשהוא לגמרי על צידו. | ||
<BR/>ה'''דרכי משה''' (א*) כתב שמדברי הב"י בסימן רלט מבואר שאם אין טירחה אין לקרוא בשכיבה כלל. וכן העתיק להלכה ב'''רמ"א''' (א). | <BR/>ה'''דרכי משה''' (א*) כתב שמדברי הב"י בסימן רלט מבואר שאם אין טירחה אין לקרוא בשכיבה כלל. וכן העתיק להלכה ב'''רמ"א''' (א). | ||
<BR/>דברי הרמ"א הללו מבוססים על תירוצו השני של רבנו יונה, שמרן לכאורה לא פסק כמותו אלא כתירוץ ראשון. וכן העיר ה'''מגן אברהם''' (א) שדעת מרן שכששוכב על צידו ממש, מותר לקרוא אף לכתחילה ולא תליא כלל בטירחה, ודלא כתלמידי רבנו יונה. וכן | <BR/>דברי הרמ"א הללו מבוססים על תירוצו השני של רבנו יונה, שמרן לכאורה לא פסק כמותו אלא כתירוץ ראשון. וכן העיר ה'''מגן אברהם''' (א) שדעת מרן שכששוכב על צידו ממש, מותר לקרוא אף לכתחילה ולא תליא כלל בטירחה, ודלא כתלמידי רבנו יונה. וכן כתבו ה'''טורי זהב''' (א) ו'''לבושי שרד''' (ד"ה פרקדן), וכן סובר ה'''גר"א''' (ד"ה אבל קורא) שהרמ"א חולק על השלחן ערוך. והרב '''פרי חדש''' (א ד"ה והוא) כתב שנקטינן כמרן ולא כהרמ"א שנמשך אחר תלמידי רבנו יונה. | ||
'''ר' עקיבא איגר''' בגליון (ד"ה וללבוש) העיר שיש בדברי ר' יונה גם קולא, שלפי דבריו אין חילוק בין שוכב על צידו לבין מוטה מועט, ולכן בעל בשר או חולה שהותר לו לשכב ולקרוא, אך שיכול הוא להתהפך אל צידו לגמרי, אינו צריך אלא רק להטות מעט. מה שאין כן לדעת מרן, שבאופן זה צריך יהיה לנטות לגמרי על צידו לפי שאפשר לו. | |||
==== עבר וקרא ==== | |||
ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב א) מסתפק מה הדין בעבר וקרא פרקדן, אם צריך לחזור ולקרוא או לא. | |||
[[קטגוריה: קריאת שמע]] | [[קטגוריה: קריאת שמע]] | ||
[[קטגוריה: ברכות י:]] | [[קטגוריה: ברכות י:]] | ||