9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצב הגוף בשעת קריאת שמע"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 7: | שורה 7: | ||
ב'''גמרא''' (יא א) מובאת ברייתא, בה מרחיבים בית הלל את דבריהם ואומרים, שבכל מצב שבני אדם נמצאים בו, רשאים הם לקרוא - עומדים, יושבים, מטים (שוכבים), הולכים בדרך או עושים במלאכתן. | ב'''גמרא''' (יא א) מובאת ברייתא, בה מרחיבים בית הלל את דבריהם ואומרים, שבכל מצב שבני אדם נמצאים בו, רשאים הם לקרוא - עומדים, יושבים, מטים (שוכבים), הולכים בדרך או עושים במלאכתן. | ||
<BR/>דברי בית הלל אלו נפסקו להלכה ב'''רמב"ם''' (קריאת שמע ב ב), ב'''טור''' (אורח חיים סג) וב'''שולחן ערוך''' (אורח חיים סג א). | <BR/>דברי בית הלל אלו נפסקו להלכה ב'''רמב"ם''' (קריאת שמע ב ב), ב'''טור''' (אורח חיים סג) וב'''שולחן ערוך''' (אורח חיים סג א). | ||
== הרוצה להחמיר ולעמוד == | |||
כתב '''רב עמרם גאון''' בסידור (קריאת שמע וברכותיה ד"ה והני) שאותם הנראים כמחמירין על עצמם לקבל עול מלכות שמים בעמידה, טעות בידם ומנהג שטות הוא, שהרי קיימא לן בכל מקום הלכה כבית הלל. וסיים שמי שהיה יושב ונעמד כדי לקרוא, נקרא עבריין. והביא דבריו ה'''טור''' (אורח חיים סג), והוסיף שצריך לגעור בו. | |||
להלכה פסק ה'''שלחן ערוך''' (סג ב) שמי שהוא יושב ורוצה להחמיר ולקרוא מעומד נקרא עבריין. | |||
<BR/>כתב ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ב) שהשלחן ערוך מיירי בעומד כדי לעורר הכוונה ואפילו הכי מקרי עבריינא, שאם הוא עומד כדי להחמיר כבית שמאי, חייב מיתה ולא רק מקרי עבריינא. והובאו דבריו להלכה ב'''משנה ברורה''' (ה). | |||
=== אם יש מצוה יותר בישיבה מבעמידה === | |||
ה'''טור''' (אורח חיים סג) אחר שהביא דברי רב עמרם, הוסיף 'שמצוה מיושב'. משמע מדבריו שעדיף לשבת בשעת הקריאה מאשר לעמוד. אבל ה'''בית יוסף''' תיקן את הדברים וכתב שנראה לו לומר 'שמצוה אף מיושב' כלומר כבית הלל ולאפוקי מדעת בית שמאי שעדיף לעמוד בבוקר. אבל ב'''פרי חדש''' (סג ב ד"ה נקרא) הבין בדברי הטור שהוא בדווקא, שיש מצוה ביושב יותר מבעומד, כדי שתהיה דעתו מיושבת עליו. | |||
== קריאת שמע בשכיבה == | == קריאת שמע בשכיבה == | ||