9,784
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שבירת כלים בשבת לצורך אכילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שלחן ערוך ואחרונים
| שורה 70: | שורה 70: | ||
== שלחן ערוך ואחרונים == | == שלחן ערוך ואחרונים == | ||
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיד א) כתב להלכה כדברי התוספות והרא"ש והטור, שדווקא בחבית שבורה שדיבק שבריה בזפת, מותר לשברה ליקח מה שבתוכה ובלבד שלא יכוון לעשות נקב יפה, אבל חבית שלמה אסור לשברה. וה'''רמ"א''' הוסיף שדווקא אם אינה מחזקת ארבעים סאה אין בה בנין וסתירה, אבל אם מחזקת ארבעים סאה הוי כאוהל ושוב יש בה בנין וסתירה. | מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיד א) כתב בתחילת דבריו שאין [[בנין וסתירה בכלים]], אבל לגבי חבית פסק להלכה כדברי התוספות והרא"ש והטור, שדווקא בחבית שבורה שדיבק שבריה בזפת, מותר לשברה ליקח מה שבתוכה ובלבד שלא יכוון לעשות נקב יפה, אבל חבית שלמה אסור לשברה. וה'''רמ"א''' הוסיף שדווקא אם אינה מחזקת ארבעים סאה אין בה בנין וסתירה, אבל אם מחזקת ארבעים סאה הוי כאוהל ושוב יש בה בנין וסתירה. | ||
ב'''פרי חדש''' (א) כתב שדעת מרן שבחבית מוסתקי מותר אפילו גדולה, אבל הרמ"א מחמיר דבעינן תרתי לטיבותא. | |||
<BR/>ב'''פרי מגדים''' כתב שבאמת אף שמוסתקי הוא תירוץ בפני עצמו, ומ' סאה תירוץ בפני עצמו, מ"מ שניהם אמת לחומרא. וכן כתב ב'''מחצית השקל''' (א ד"ה הר"ן) שאף שאלו שני תירוצים שונים, מחזיקים לעיקר כתירוץ התוספות, ומ"מ בסברא ס"ל לשולחן ערוך שכשמחזיק מ' סאה יוצא הוא מתורת כלי לתורת אוהל. | |||
ה'''לבוש''' (א) העתיק דברי השו"ע והרמ"א להלכה, וביאר שכל שהוא מוגדר ככלי, אין בו בנין וסתירה אלא אם כן הוא בנין גמור וסתירה גמורה, אך דבר שאינו כלי אלא אוהל כגון חבית המחזקת ארבעים סאה, יש בו בנין וסתירה בכל גווני. | ה'''לבוש''' (א) העתיק דברי השו"ע והרמ"א להלכה, וביאר שכל שהוא מוגדר ככלי, אין בו בנין וסתירה אלא אם כן הוא בנין גמור וסתירה גמורה, אך דבר שאינו כלי אלא אוהל כגון חבית המחזקת ארבעים סאה, יש בו בנין וסתירה בכל גווני. | ||