הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ שעבר עליו הפסח"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,242 בתים ,  14:22, 8 באפריל 2019
אין תקציר עריכה
שורה 44: שורה 44:


=== גוי שנותן לישראל חמץ במתנה לפני צאת הפסח ===
=== גוי שנותן לישראל חמץ במתנה לפני צאת הפסח ===
בעל ה'''עיטור''' {{היברובוקס|20516|267|ביעור חמץ קכו ג}} גם הוא כתב שמהגמרא מוכח שחמץ של נכרי מותר גם באכילה לאחר הפסח, והוסיף להביא ראיה מהברייתא לגבי חנות של גוי ופועלים ישראל הנזכרת לעיל, אך הוא כותב שאנו דוחים כל הראיות הללו ומחמירים בזה<ref>ה'''ב"ח''' (א) וה'''פרי חדש''' שתמהו על בעל העיטור מגמרות מפורשות, לא ראו דבריו בפנים, שהרי העיטור בעצמו הביא ראיות אלו, אלא שכתב שאעפ"כ אנו מחמירים בזה מפני המערימין.</ref>, מפני שאנשים היו מקבלים חמץ מגוי במתנה ביום האחרון של פסח והיו מערימין בזה, לכן עלינו לנדור נדר בזה ולאסור.
בעל ה'''עיטור''' {{היברובוקס|20516|267|ביעור חמץ קכו ג}} גם הוא כתב שמהגמרא מוכח שחמץ של נכרי מותר גם באכילה לאחר הפסח, והוסיף להביא ראיה מהברייתא לגבי חנות של גוי ופועלים ישראל הנזכרת לעיל, אך הוא כותב שאנו דוחים כל הראיות הללו ומחמירים בזה<ref>ה'''ב"ח''' (א) וה'''פרי חדש''' שתמהו על בעל העיטור מגמרות מפורשות, לא ראו דבריו בפנים, שהרי העיטור בעצמו הביא ראיות אלו, אלא שכתב שאעפ"כ אנו מחמירים בזה מפני המערימין. ועיין ב'''חק יעקב''' (תמח ג).</ref>, מפני שאנשים היו מקבלים חמץ מגוי במתנה ביום האחרון של פסח והיו מערימין בזה, לכן עלינו לנדור נדר בזה ולאסור. כדבריו כתב ב'''שבלי הלקט''' (ז פסח סב ד"ה ובעל הדברות) בשם '''בעל הדברות'''.
<BR/>אבל ה'''רא"ש''' (פסחים ב ד) כתב לזה עצה שכשבא הגוי לתת לישראל החמץ במתנה יאמר שאינו רוצה שתקנה לו רשותו. וה'''טור''' (אורח חיים תמח) הוסיף שגם אם שותק לא קונה לו רשותו לפי שבקנין חצר הכלל הוא שהיתרא ניחא ליה דליקנה, אבל דאיסורא לא ניחא ליה דליקניה, אם לא שעושה מעשה שניכר מתוך מעשיו שחפץ בזה.  
<BR/>אבל ה'''רא"ש''' (פסחים ב ד) כתב לזה עצה שכשבא הגוי לתת לישראל החמץ במתנה יאמר שאינו רוצה שתקנה לו רשותו. וה'''טור''' (אורח חיים תמח) הוסיף שגם אם שותק לא קונה לו רשותו לפי שבקנין חצר הכלל הוא שהיתרא ניחא ליה דליקנה, אבל דאיסורא לא ניחא ליה דליקניה, אם לא שעושה מעשה שניכר מתוך מעשיו שחפץ בזה.  
<BR/>ב'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה א ג) הובא מעשה שהיה שנכרי שלח פת לישראל ביום טוב אחרון של פסח, אך הוא לא היה בביתו באותו זמן. כשנודע לו, ציווה להצניע את החמץ בבית הנכרי. למחרת שאלו את ר"י והתיר, משום דאמרינן 'דהיתרא ניחא ליה למיקני ולא איסורא', וכיון שלא היה דעת ישראל לקנות חמץ בפסח עד למחר, לא קרינן ביה חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח.
<BR/>ב'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה א ג) הובא מעשה שהיה שנכרי שלח פת לישראל ביום טוב אחרון של פסח, אך הוא לא היה בביתו באותו זמן. כשנודע לו, ציווה להצניע את החמץ בבית הנכרי. למחרת שאלו את ר"י והתיר, משום דאמרינן 'דהיתרא ניחא ליה למיקני ולא איסורא', וכיון שלא היה דעת ישראל לקנות חמץ בפסח עד למחר, לא קרינן ביה חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח.
שורה 108: שורה 108:


לעומת זאת דעת ה'''מאירי''' (כח א ד"ה ולישראל) שלאותו ישראל שעבר על האיסור קנסו גם בהנאה ואילו לשאר ישראל אינו אסור אלא בהנאה, ואמר שכן מוכח מהגמרא בחולין הנ"ל. אך הביא גם ראיה שאסור לאחרים אף בהנאה מהגמרא בבבא קמא (צו ב) שם אמרו לגבי גזל חמץ אומר לו 'הרי שלך לפניך' משמע שאין בזה שום היתר אף לא של הנאה, אבל כתב שהעיקר כדעה הראשונה.
לעומת זאת דעת ה'''מאירי''' (כח א ד"ה ולישראל) שלאותו ישראל שעבר על האיסור קנסו גם בהנאה ואילו לשאר ישראל אינו אסור אלא בהנאה, ואמר שכן מוכח מהגמרא בחולין הנ"ל. אך הביא גם ראיה שאסור לאחרים אף בהנאה מהגמרא בבבא קמא (צו ב) שם אמרו לגבי גזל חמץ אומר לו 'הרי שלך לפניך' משמע שאין בזה שום היתר אף לא של הנאה, אבל כתב שהעיקר כדעה הראשונה.
== חמץ של הפקר ==
ב'''ירושלמי''' (פסחים ב ב) כתוב שגר שנתגייר ומת קודם הפסח, חמצו מותר לאחר הפסח, וכל הקודם אחר הפסח זכה בו, ולזה מסכים גם ר' יוחנן שאוסר בביטל חמצו קודם הפסח. ומבארים המפרשים שהטעם הוא שכיון שמת הגר ואין לו יורשים, החמץ הוא הפקר ואינו שייך לאף ישראל ואין מי שיעבור עליו בבל יראה ובל ימצא, שנאמר 'לא יראה לך' - שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של הפקר.
== שותפות עם גוי ==
כתב ה'''חק יעקב''' (תמח ב) שמי שיש לו שותפות עם גוי בחמץ ועבר עליו הפסח, כשחולק אחר הפסח עם הגוי, חלקו של הגוי מותר בהנאה כיון שבדרבנן אמרינן [[יש ברירה]], ודין חמץ שעבר עליו הפסח אינו אלא מדרבנן. אמנם חלקו של ישראל אסור אפילו בהנאה


== על ידי תערובת ==
== על ידי תערובת ==

תפריט ניווט