9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ שעבר עליו הפסח"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←גוי שנותן לישראל חמץ במתנה לפני צאת הפסח
| שורה 44: | שורה 44: | ||
=== גוי שנותן לישראל חמץ במתנה לפני צאת הפסח === | === גוי שנותן לישראל חמץ במתנה לפני צאת הפסח === | ||
בעל ה'''עיטור''' {{היברובוקס|20516|267|ביעור חמץ קכו ג}} גם הוא כתב שמהגמרא מוכח שחמץ של נכרי מותר גם באכילה לאחר הפסח, והוסיף להביא ראיה מהברייתא לגבי חנות של גוי ופועלים ישראל הנזכרת לעיל, אך הוא כותב שאנו דוחים כל הראיות הללו ומחמירים בזה<ref>ה'''ב"ח''' (א) וה'''פרי חדש''' שתמהו על בעל העיטור מגמרות מפורשות, לא ראו דבריו בפנים, שהרי העיטור בעצמו הביא ראיות אלו, אלא שכתב שאעפ"כ אנו מחמירים בזה מפני המערימין. ועיין ב'''חק יעקב''' (תמח ג).</ref>, מפני שאנשים היו מקבלים חמץ מגוי במתנה ביום האחרון של פסח והיו מערימין בזה, לכן עלינו לנדור נדר בזה ולאסור. כדבריו כתב ב'''שבלי הלקט''' | בעל ה'''עיטור''' {{היברובוקס|20516|267|ביעור חמץ קכו ג}} גם הוא כתב שמהגמרא מוכח שחמץ של נכרי מותר גם באכילה לאחר הפסח, והוסיף להביא ראיה מהברייתא לגבי חנות של גוי ופועלים ישראל הנזכרת לעיל, אך הוא כותב שאנו דוחים כל הראיות הללו ומחמירים בזה<ref>ה'''ב"ח''' (א) וה'''פרי חדש''' שתמהו על בעל העיטור מגמרות מפורשות, לא ראו דבריו בפנים, שהרי העיטור בעצמו הביא ראיות אלו, אלא שכתב שאעפ"כ אנו מחמירים בזה מפני המערימין. ועיין ב'''חק יעקב''' (תמח ג).</ref>, מפני שאנשים היו מקבלים חמץ מגוי במתנה ביום האחרון של פסח והיו מערימין בזה, לכן עלינו לנדור נדר בזה ולאסור. כדבריו כתב ב'''שבלי הלקט''' {{היברובוקס|11889|56|ז פסח סב ד"ה ובעל הדברות}} בשם '''בעל הדברות'''. | ||
<BR/>אבל ה'''רא"ש''' (פסחים ב ד) כתב לזה עצה שכשבא הגוי לתת לישראל החמץ במתנה יאמר שאינו רוצה שתקנה לו רשותו. וה'''טור''' (אורח חיים תמח) הוסיף שגם אם שותק לא קונה לו רשותו לפי שבקנין חצר הכלל הוא שהיתרא ניחא ליה דליקנה, אבל דאיסורא לא ניחא ליה דליקניה, אם לא שעושה מעשה שניכר מתוך מעשיו שחפץ בזה. | <BR/>אבל ה'''רא"ש''' (פסחים ב ד) כתב לזה עצה שכשבא הגוי לתת לישראל החמץ במתנה יאמר שאינו רוצה שתקנה לו רשותו. וה'''טור''' (אורח חיים תמח) הוסיף שגם אם שותק לא קונה לו רשותו לפי שבקנין חצר הכלל הוא שהיתרא ניחא ליה דליקנה, אבל דאיסורא לא ניחא ליה דליקניה, אם לא שעושה מעשה שניכר מתוך מעשיו שחפץ בזה. | ||
<BR/>ב'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה א ג) הובא מעשה שהיה שנכרי שלח פת לישראל ביום טוב אחרון של פסח, אך הוא לא היה בביתו באותו זמן. כשנודע לו, ציווה להצניע את החמץ בבית הנכרי. למחרת שאלו את ר"י והתיר, משום דאמרינן 'דהיתרא ניחא ליה למיקני ולא איסורא', וכיון שלא היה דעת ישראל לקנות חמץ בפסח עד למחר, לא קרינן ביה חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח. | <BR/>ב'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה א ג) הובא מעשה שהיה שנכרי שלח פת לישראל ביום טוב אחרון של פסח, אך הוא לא היה בביתו באותו זמן. כשנודע לו, ציווה להצניע את החמץ בבית הנכרי. למחרת שאלו את ר"י והתיר, משום דאמרינן 'דהיתרא ניחא ליה למיקני ולא איסורא', וכיון שלא היה דעת ישראל לקנות חמץ בפסח עד למחר, לא קרינן ביה חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח. | ||