הבדלים בין גרסאות בדף "שיחת משתמש:אהרון טריף"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
תיאור הדברים נוגע לאופן קבלת העדים, חקריתם, והמשך הליך הקידוש ע"י סנהדרין. להבדיל מהנעשה בימינו כאשר קביעת ראש חודש נעשית ע"י לוח קבוע ומחושב מראש, בזמן בית המקדש קביעה זו נעשתה ע"י סנהדרין בעזרתם של עדי הראיה.
תיאור הדברים נוגע לאופן קבלת העדים, חקריתם, והמשך הליך הקידוש ע"י סנהדרין. להבדיל מהנעשה בימינו כאשר קביעת ראש חודש נעשית ע"י לוח קבוע ומחושב מראש, בזמן בית המקדש קביעה זו נעשתה ע"י סנהדרין בעזרתם של עדי הראיה.
מאידך להליך האמור, נודע עם ישראל בבינתו וחכמתו המיוחדת שהתבלטה בבקיאותו בחוכמת העיבור, ומסורת ביד ישראל שחכמה זו הייתה מסורה מדור לדור לחכמי סנהדרין, דור דור וחכמיו.  
מאידך להליך האמור, נודע עם ישראל בבינתו וחכמתו המיוחדת שהתבלטה בבקיאותו בחוכמת העיבור, ומסורת ביד ישראל שחכמה זו הייתה מסורה מדור לדור לחכמי סנהדרין, דור דור וחכמיו.  
חלקו הראשונים ביחס למשקל ולאיזון שבין שני הגורמים האמורים, מי מהם הוא הגורם המכריע להחלטה לקדש את החודש.
חלקו הראשונים ביחס למשקל ולאיזון שבין שני הגורמים האמורים, מי מהם הוא הגורם המכריע להחלטה לקדש את החודש.
האם סנהדרין קבעו את מועד החודש החדש ע"פ חישובם ובקיאותם בחכמת העיבור, כאשר הצורך בעדים לא היווה תנאי מהותי לחלות הקידוש\חידוש, או שמא תוקף פעולת חידוש החודש נבעה מעדותם של העדים, והיא בלבד זו שאפשרה לבית הדין לקדש.
האם סנהדרין קבעו את מועד החודש החדש ע"פ חישובם ובקיאותם בחכמת העיבור, כאשר הצורך בעדים לא היווה תנאי מהותי לחלות הקידוש\חידוש, או שמא תוקף פעולת חידוש החודש נבעה מעדותם של העדים, והיא בלבד זו שאפשרה לבית הדין לקדש.
39

עריכות

תפריט ניווט