39
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שיחת משתמש:אהרון טריף"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אהרון טריף (שיחה | תרומות) |
אהרון טריף (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
== שיטת הר"ח == | == שיטת הר"ח == | ||
'''רבינו חננאל''' בפירושו על החומש (שמות יב' ב) מבאר כי לשיטתו קביעות החודשים אינה אלא על פי החשבון,ולא ע"פ ראיית הלבנה ועדות העדים. וממשיך שדת חוק העיבור הלכה למשה מסיני שהרשות ביד בית דין הגדול לקבוע ולעבר כפי מה שיראה לו מחוקי סוד העיבור. ומוכיח כן ממס' מקורות: א) כל מהלך שהותם של ישראל במדבר כיסה אותם הענן "...עמוד הענן לא סר מעליהם להנחותם..." , וכיצד ניתן לקבוע חודשים ע"פ ראייה בעוד הענן מסתיר כל העת את השמים. ב) "ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים..." , וכי איזו חכמה היא לקבוע חודשים ע"פ ראיית העדים, האם בזה ראוי לשבח את בני יששכר שמעולים ומצוינים הם בזה , אלא ודאי שהחכמה עליה דיבר הפסוק הוא חכמת עיבור החודשים והשנים ע"פ חשבון. ג) אומר דוד ליהונתן "הנה חודש מחר ואנכי ישב אשב עם המלך" , וכי כיצד ידע דוד שמחר עומד להיות ר"ח, שמא לא תראה מחר הלבנה ולא יבואו עדים להעיד על ראייתה. אולם י"ל שדוד ידע זאת משום שאת החודש היו קובעים ע"פ חשבון ביה"ד שהיה מפורסם לכל העם. | |||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
== שיטת הרמב"ן == | == שיטת הרמב"ן == | ||
רמב"ן | '''רמב"ן''' (השגות הרמב"ן על ספר המצוות לרמב"ם מצווה קנ"ג) סובר ג"כ שעיקר חלותו של החודש החדש תלויה בחישובו ע"י ביה"ד, ושכל תהליך קידוש החודש וקבלת העדים נועד לפרסם את דבר התחדשותו לרבים. | ||
כמו כן סובר הוא שלמלאכה זו מדינא די בביה"ד של שלושה סמוכים ואין נזקקים דווקא לסנהדרין. בזמן שסנהדרין ישבו בלשכת הגזית היו הם עושים זאת מפאת כבודם, אולם משגלו מחלו הם על כבודם וממילא הותרה המלאכה אף לשאר ביה"ד. | כמו כן סובר הוא שלמלאכה זו מדינא די בביה"ד של שלושה סמוכים ואין נזקקים דווקא לסנהדרין. בזמן שסנהדרין ישבו בלשכת הגזית היו הם עושים זאת מפאת כבודם, אולם משגלו מחלו הם על כבודם וממילא הותרה המלאכה אף לשאר ביה"ד. | ||
כיום לאחר שגלה ביה"ד ובטלה הסמיכה, את קביעת ראשי חודשינו עושים אנו על פי חשבונו של ר' הלל בנו של רבי ושהיה סמוך, ושלוחו "מרפא הקושי הגדול הזה", ושחשב הוא את ראשי החודשים. | כיום לאחר שגלה ביה"ד ובטלה הסמיכה, את קביעת ראשי חודשינו עושים אנו על פי חשבונו של ר' הלל בנו של רבי ושהיה סמוך, ושלוחו "מרפא הקושי הגדול הזה", ושחשב הוא את ראשי החודשים. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
== שיטת הרמב"ם == | == שיטת הרמב"ם == | ||
רמב"ם - עיקר דין הקידוש נעשה ע"י סנהדרין שבלשכת הגזית, או ביה"ד שניסמך ע"י ביה"ד הגדול ובא"י דווקא. | '''רמב"ם''' (ספר המצוות מצווה קנ"ג, הל' קידוש החודש פ"א ה-ו, פ"ה א-ה, פ"יח ח). - עיקר דין הקידוש נעשה ע"י סנהדרין שבלשכת הגזית, או ביה"ד שניסמך ע"י ביה"ד הגדול ובא"י דווקא. | ||
הלכה למשה מסיני שבזמן שיש סנהדרין קביעת ר"ח נעשית ע"י ראיית העדים, ובזמן שאין נעשית ע"י חשבון אותו קבעו סנהדרין בזמן מושבם בארץ ישראל, הוא החשבון אותו נוהגים אנו היום. | הלכה למשה מסיני שבזמן שיש סנהדרין קביעת ר"ח נעשית ע"י ראיית העדים, ובזמן שאין נעשית ע"י חשבון אותו קבעו סנהדרין בזמן מושבם בארץ ישראל, הוא החשבון אותו נוהגים אנו היום. | ||
נראה שהחשבון אליו מתכוון הרמב"ם הוא תיקון הלוח אותו עשה הלל , למרות שאין הוא מציין זאת במפורש. כמו כן מציין הרמב"ם את ימי אביי ורבא כנקודת המפנה ביחס לנוהג קביעת החודש. אם עד זמנם נהגו לקבוע את ר"ח בדרך הרגילה ע"פ עדים וראיית הלבנה, הרי שמזמן זה והילך אחל עמ"י לסמוך על לוח קבוע . | נראה שהחשבון אליו מתכוון הרמב"ם הוא תיקון הלוח אותו עשה הלל , למרות שאין הוא מציין זאת במפורש. כמו כן מציין הרמב"ם את ימי אביי ורבא כנקודת המפנה ביחס לנוהג קביעת החודש. אם עד זמנם נהגו לקבוע את ר"ח בדרך הרגילה ע"פ עדים וראיית הלבנה, הרי שמזמן זה והילך אחל עמ"י לסמוך על לוח קבוע. | ||