הבדלים בין גרסאות בדף "נקובת הוושט"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 1,524 בתים ,  22:19, 22 במאי 2016
אין תקציר עריכה
שורה 67: שורה 67:
לעומתם, דוחה '''רבי מאיר שמחה''' בחידושיו על חולין (עה: ד"ה ולומר) את האפשרות של חילוק בין טומאת הנבלה לאיסור נבלה, מ'''גמרא''' בחולין (לז.) המביאה ראייה מפסוק העוסק בטומאת נבלה לדין העוסק באיסור האכילה של נבלה, מחיבור זה משמע ששני העניינים נובעים מאותו שם וממילא נדחה חילוקם של התבואות שור והאור שמח.
לעומתם, דוחה '''רבי מאיר שמחה''' בחידושיו על חולין (עה: ד"ה ולומר) את האפשרות של חילוק בין טומאת הנבלה לאיסור נבלה, מ'''גמרא''' בחולין (לז.) המביאה ראייה מפסוק העוסק בטומאת נבלה לדין העוסק באיסור האכילה של נבלה, מחיבור זה משמע ששני העניינים נובעים מאותו שם וממילא נדחה חילוקם של התבואות שור והאור שמח.
===טרפה מחיים===
===טרפה מחיים===
גם ה'''ש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יו"ד לג ד)] לא קיבל את החילוק בין חלותה של טומאת נבלה לבין האיסור על אכילת הנבילה. לכן מציע ה'''ש"ך''' תירוץ שונה, ומסביר שכוונת הרמב"ם בהגדרה 'נבלה מחיים' אינה שהבהמה מוגדרת כנבלה כבר מעכשיו, אלא רק שכתוצאה מהפגם היא אינה יכולה להישחט כלל, וממילא לכשתישחט תעשה אוטומטית נבלה רגילה, וכן הסביר הב"ח (מקור) בשיטת הרמב"ם.
גם ה'''ש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יו"ד לג ד)] לא קיבל את החילוק בין חלותה של טומאת נבלה לבין האיסור על אכילת הנבילה. לכן מציע ה'''ש"ך''' תירוץ שונה, ומסביר שכוונת הרמב"ם בהגדרה 'נבלה מחיים' אינה שהבהמה מוגדרת כנבלה כבר מעכשיו, אלא רק שכתוצאה מהפגם היא אינה יכולה להישחט כלל, וממילא לכשתישחט תעשה אוטומטית נבלה רגילה, וכן הסביר ה'''ב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14267&st=&pgnum=79 (יו"ד לג ד"ה "ושט")] בשיטת הרמב"ם.
תירוצם של השוהב"ח קשה מפשט לשון הרמב"ם, שהשתמש במושג בהווה – 'נבלה מחיים', ולא בלשון עתידית המתאימה להסבר שהם הציעו. ניתן היה להקשות על דבריהם גם משיטת הרמב"ם, הפוסק שנקובת הושט בעוף נחשבת לנבלה רגילה, פסק ממנו נובע שהוא סובר שהפסול הוא בעוף עצמו ולא ביכולת לשחוט אותו, אחרת היה ניתן לשחוט את העוף בקנה בלבד אלא שיש לתרץ כדברי האחיעזר (הפניה לדברי האחיעזר) לעיל ואכמ"ל.
תירוצם של ה'''ש''' וה'''ב''' קשה מפשט לשון הרמב"ם, שהשתמש במושג בהווה – 'נבלה מחיים', ולא בלשון עתידית המתאימה להסבר שהם הציעו. ניתן היה להקשות על דבריהם גם משיטת הרמב"ם, הפוסק שנקובת הושט בעוף נחשבת לנבלה רגילה, פסק ממנו נובע שהוא סובר שהפסול הוא בעוף עצמו ולא ביכולת לשחוט אותו, אחרת היה ניתן לשחוט את העוף בקנה בלבד אלא שיש לתרץ כדברי ה'''אחיעזר''' (הפניה לדברי האחיעזר) לעיל ואכמ"ל.
===שיטת הזכר יצחק===
===שיטת הזכר יצחק===
בעל ה'זכר יצחק' (ב יח) מבאר שאמנם בין דיני הטומאה לדיני האיסור בנבלה אין כל חילוק, ובאמת שניהם נובעים מאותו השם. ברם, בגלל שבאופן פיזי הבהמה עדיין חיה, היא לא יכולה לקבל טומאה ואיסור האכילה יחול עליה לבדו.
בעל ה'''זכר יצחק''' (ב יח) מבאר שאמנם בין דיני הטומאה לדיני האיסור בנבלה אין כל חילוק, ובאמת שניהם נובעים מאותו השם. ברם, בגלל שבאופן פיזי הבהמה עדיין חיה, היא לא יכולה לקבל טומאה ואיסור האכילה יחול עליה לבדו.
 
<BR/><BR/>
 
ה'''ש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יו"ד לג ד)] תרץ שכוונת הרמב"ם אינה שהבהמה מוגדרת כ[[נבלה|נבלה]] כבר מעכשיו, אלא רק שהיא אינה יכולה להישחט כלל, וממילא לכשתישחט תעשה [[נבלה|נבלה]] רגילה. תירוצו קשה מפשט לשון הרמב"ם, שהשתמש במושג בהווה – '[[נבלה|נבלה]] מחיים', וכן מכך שעל פי דבריו נקב בושט מהווה חיסרון בשחיטה עצמה, כסברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]] של ביה"ל, וכפי שראינו, שיטת הרמב"ם אינה כן.<BR/>
באותה הדרך צעד גם ה'''ב"ח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14267&st=&pgnum=79 (יו"ד לג ד"ה "ושט")], כשניסה ליישב בין שיטת הרבה מהראשונים (הובאו לעיל) שפסקו שנקובת הושט מוגדרת כ[[טרפה|טרפה]], לבין שיטת הרמב"ם והשו"ע, באומרו שלדעת כולם לפני שחיטה הבהמה תוגדר כ[[טרפה|טרפה]] ורק לאחר שחיטה היא תהיה [[נבלה|נבלה]], אך גם עליו קשות הקושיות שהצגנו להלן.<BR/>
בעל ה'''תבואות שור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24698&st=&pgnum=112&hilite= (יו"ד לג ג)] חולק על הש"ך והב"ח, ומסביר שעל פי שיטת הרמב"ם הבהמה אסורה כ[[נבלה|נבלה]] עוד בחייה, כפי שמשתמע מהדברים שהצגנו.
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==
*[http://www.etzion.org.il/he/%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%95%D7%A9%D7%98 נקובת הושט] - הרב יעקב מדן, בית המדרש הוירטואלי, ישיבת הר עציון.
*[http://www.etzion.org.il/he/%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%95%D7%A9%D7%98 נקובת הושט] - הרב יעקב מדן, בית המדרש הוירטואלי, ישיבת הר עציון.
119

עריכות

תפריט ניווט