485
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מתה מחמת מלאכה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←כחש מחמת מלאכה
| שורה 72: | שורה 72: | ||
===סתירות בדברי הפוסקים=== | ===סתירות בדברי הפוסקים=== | ||
עד עתה הובאו המחלוקות המרכזיות שהפוסקים תלו במחלוקת הרמב"ן והרשב"א, אולם יש לשאול על דברי הפוסקים שלוש שאלות:<br/> | עד עתה הובאו המחלוקות המרכזיות שהפוסקים תלו במחלוקת הרמב"ן והרשב"א, אולם יש לשאול על דברי הפוסקים שלוש שאלות:<br/> | ||
א. לעיל התבאר שה'''שולחן ערוך''' פסק כדעת הרמ"ה בדיון על | א. לעיל התבאר שה'''שולחן ערוך''' פסק כדעת הרמ"ה בדיון על בהמה שנשדדה בדרך, ואמרו המחנה אפרים והש"ך שהפסק של השו"ע מבוסס על שיטת הרשב"א בטעם הפטור. אולם יש להקשות שב'''בית יוסף''' מובא רק טעמו של הרמב"ן, ומשמע שהבית יוסף מסכים לשיטת הרמב"ן. ואם כן קשה כיצד פסק השולחן ערוך כשיטת הרמ"ה שעל פי האמור מבוססת על שיטת הרשב"א, אם הוא סובר כשיטת הרמב"ן?<br/> | ||
ב. באותו אופן יש להקשות על שיטת ה'''סמ"ע'''. לעיל התבאר שהפסק של תרומת הדשן בעניין כלי זין מבוסס על שיטת הרשב"א. דין זה הובא גם בסמ"ע [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9733&st=&pgnum=334 (ח)], ואם כן יוצא שהסמ"ע הולך בשיטת הרשב"א, אולם הסמ"ע [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9733&st=&pgnum=333 (ג)] מביא במפורש את טעמו של הרמב"ן! <br/> | ב. באותו אופן יש להקשות על שיטת ה'''סמ"ע'''. לעיל התבאר שהפסק של תרומת הדשן בעניין כלי זין מבוסס על שיטת הרשב"א. דין זה הובא גם בסמ"ע [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9733&st=&pgnum=334 (ח)], ואם כן יוצא שהסמ"ע הולך בשיטת הרשב"א, אולם הסמ"ע [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9733&st=&pgnum=333 (ג)] מביא במפורש את טעמו של הרמב"ן! <br/> | ||
ג. לעיל הובאו המעשים בתלמידי חכמים שפטרו את עצמם | ג. לעיל הובאו המעשים בתלמידי חכמים שפטרו את עצמם מלשלם על ספרים שבלו, בטענה שזה "מתה מחמת מלאכה". אם נאמר שפסק זה תלוי במחלוקת הרמב"ן והרשב"א, קשה לומר שתלמידי חכמים גדולים אלו פטרו את עצמם מלשלם עפ"י שיטת הרשב"א, והם לא חששו לשיטת הרמב"ן ורוב הראשונים והפוסקים, שחייבו את השואל לשלם במקרה שלא הייתה פשיעה מצד המשאיל. | ||
===החילוק בין כחש למיתה=== | ===החילוק בין כחש למיתה=== | ||
כדי לענות על שאלות אלו, מוכרחים לומר שגם הרמב"ן מודה לרשב"א | כדי לענות על שאלות אלו, מוכרחים לומר שגם הרמב"ן מודה לרשב"א שיש מצבים בהם אף שהמשאיל לא פשע - השואל פטור כש"מתה מחמת מלאכה", ובמקרים הנזכרים לא תהיה מחלוקת, ולכל השיטות יהיה השואל פטור.<br/> | ||
הפתרון לכך הוא החילוק בין "כחש מחמת מלאכה" ל"מיתה מחמת מלאכה", חילוק שמופיע בשלב הראשון של סוגיית הגמרא. בדברי הרשב"א התבאר שכחש הוא '''נזק צפוי''' ומיתה היא '''נזק שאינו צפוי''', והסביר הרשב"א, שמכך שהמשאיל לא התנה על הכחש שידע שעתיד להיות, מוכח שהוא לא מקפיד עליו | הפתרון לכך הוא החילוק בין "כחש מחמת מלאכה" ל"מיתה מחמת מלאכה", חילוק שמופיע בשלב הראשון של סוגיית הגמרא. בדברי הרשב"א התבאר שכחש הוא '''נזק צפוי''' ומיתה היא '''נזק שאינו צפוי''', והסביר הרשב"א, שמכך שהמשאיל לא התנה על הכחש שידע שעתיד להיות, מוכח שהוא לא מקפיד עליו והוא מוחל עליו, והמשיך הרשב"א, שכיון שכך גם במיתה השואל יהיה פטור כי אנו רואים שהמשאיל רוצה שהשואל ישתמש בחפץ גם במחיר הנזקים שמחמת המלאכה. <br/> | ||
על פי זה, אומרים האחרונים, שמסתבר לומר שהרמב"ן מודה לשלב הראשון בדברי הרשב"א לגבי כחש, וחולק רק על השלב השני שמרחיב את סברת המחילה גם למיתה. כלומר: במקרה של "כחש מחמת מלאכה" מודה הרמב"ן שהשואל פטור בגלל שהמשאיל לא התנה ומכאן שמחל, שהרי זה נזק צפוי שהמשאיל ידע שיקרה ואם לא התנה עליו וודאי שהוא מוותר עליו, אבל ב"מתה מחמת מלאכה" (נזק לא צפוי) חולק הרמב"ן ואומר שעל זה אין לנו הוכחה שהמשאיל מוחל, ולכן ללא סברת הפשיעה השואל חייב לשלם. | |||
===ישוב הסתירות בדברי הפוסקים=== | ===ישוב הסתירות בדברי הפוסקים=== | ||
לפי חילוק זה, מיושבות השאלות שנשאלו לעיל: כשבאו שודדים, בשונאים שנצחו ובשאלת ספרים סביר להניח שיהיה נזק ואם המשאיל לא מוחל על נזקים אלו - היה עליו להתנות על כך בפירוש: הרי הדבר מצוי שספר נקרע ומתבלה על ידי השימוש בו, כמו כן, סביר להניח שישנו סיכוי שהשונאים ינצחו את השואל ששאל כלי זין, וגם לגבי שודדים ניתן להעמיד את דברי השו"ע, במקרה ששודדים מצויים בדרכים. לכן במקרים אלו גם לפי הרמב"ן שייכת סברת המחילה והשואל פטור, ורק במצבים שהמשאיל לא היה צריך להתנות חולק הרמב"ן על הרשב"א ומצריך את פשיעת המשאיל. הסבר זה בדעת הרמב"ן כתב ה'''אור שמח''' (מלווה ולווה יג ג), ובאותו אופן ביאר ה'''בגדי ישע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44417&st=&pgnum=115 (חו"מ ו)] את שיטת השולחן ערוך, והביאו הרב עובדיה יוסף ב'''יביע אומר''' (ב חו"מ ז ב) והסכים עמו. אומנם יש להעיר שהאור שמח אומר שהשולחן ערוך סובר כשיטת הרשב"א.<br/> | |||
===ביאור מהלך הגמרא לפי הרמב"ן=== | ===ביאור מהלך הגמרא לפי הרמב"ן=== | ||
לפי זה מבואר גם מהלך הגמרא. לעיל נשאלה השאלה: כיצד יסביר הרמב"ן את החילוק בין כחש למיתה שקיים בשלב הראשון בסוגיה, הרי בשניהם קיימת פשיעת המשאיל בשווה? לפי המתבאר כעת שגם הרמב"ן מודה בכחש לסברת הרשב"א, מבואר היטב מהלך הגמרא: בהתחלה סברה הגמרא שרק בכחש פטור משום סברת הרשב"א, אך במיתה | לפי זה מבואר גם מהלך הגמרא. לעיל נשאלה השאלה: כיצד יסביר הרמב"ן את החילוק בין כחש למיתה שקיים בשלב הראשון בסוגיה, הרי בשניהם קיימת פשיעת המשאיל בשווה? לפי המתבאר כעת שגם הרמב"ן מודה בכחש לסברת הרשב"א, מבואר היטב מהלך הגמרא: בהתחלה סברה הגמרא שרק בכחש פטור משום סברת הרשב"א (מחילת המשאיל), אך במיתה שהיא נזק שאינו צפוי ולפי הרמב"ן לא שייכת סברת המחילה - השואל חייב, ולמסקנה מחדשת הגמרא את סברת הרמב"ן שגם במיתה השואל פטור בגלל סברת הרמב"ן (פשיעת המשאיל). | ||
==שיטת הרמב"ם== | ==שיטת הרמב"ם== | ||