הבדלים בין גרסאות בדף "מטה שייחדה למעות או שיש עליה מעות"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:
<BR/>'''תוספות''' (מד ב ד"ה ומה) הקשו על רש"י, שלשיטתו אינה מובנת תשובת הגמרא, שהרי למסקנת הגמרא אוסר רב יהודה בשם רב לטלטל מיטה שייחדה והונחו עליה מעות, ואינו מובן שהרי בברייתא מובא שר' יהודה מתיר לטלטל כל נר של מתכת אלא אם כן היה דולק בשבת, ואם כן גם כאן יש לדייק שממה שלא אסר בייחדו והדליק בו בחול אלא רק בשהיה דולק בשבת, מבואר שמותר אף אם ייחד ועשה בו שימוש.
<BR/>'''תוספות''' (מד ב ד"ה ומה) הקשו על רש"י, שלשיטתו אינה מובנת תשובת הגמרא, שהרי למסקנת הגמרא אוסר רב יהודה בשם רב לטלטל מיטה שייחדה והונחו עליה מעות, ואינו מובן שהרי בברייתא מובא שר' יהודה מתיר לטלטל כל נר של מתכת אלא אם כן היה דולק בשבת, ואם כן גם כאן יש לדייק שממה שלא אסר בייחדו והדליק בו בחול אלא רק בשהיה דולק בשבת, מבואר שמותר אף אם ייחד ועשה בו שימוש.


אמנם נראה שרש"י נשמר מקושיה זו, שכתב (מד ב ד"ה הניח) לגבי מטה אף שייחדה והניח עליה מעות וסלקן, אינה דומה לנר של מתכת לפי שנר '''לא ייחדו'''. כלומר בברייתא שממנה הקשו תוס' לא מדובר שייחד את הנר להדלקה, ואין לדייק בזה כמו שדייק רב נחמן מהמשנה שדווקא ישן אסור אבל חדש וייחדו מותר, דדווקא במשנה שבא רבי יהודה להשמיענו היתר בטלטול נר חדש, יש לשער שכולל בזה כל הנרות החדשים אפילו אם ייחדן, שאם לא כן היה צריך לפרש לאיסור כמו שפירש בנר ישן. אבל בברייתא שבא להשמיענו איסור בנר שהיה דולק בשבת, לא שייך לדייק שכל שאר הנרות מותרים.
בספר '''מגיני שלמה''' (מד ב ד"ה על כן) כתב לתרץ שרק מהמשנה לגבי נר ישן דייקה הגמרא, לפי שנר ישן ודאי מיוחד הוא להדלקה, שהרי הולך עכשיו להדליק בו, ואם כן למה צריך שידליק בפועל, אפילו לא הדליק אלא עומד להדליק כיון שייחדו לזה אסור, ואם כן היה לו לר' יהודה לחלק בתוך נר חדש בין ייחדו ללא ייחדו. אבל מהברייתא לא קשה דהתם לא כתב איסורא בנר ישן אלא בנר שהיה דלוק בשבת, ומהא ליכא למידק מידי ועל כרחך אפילו בלא ייחדו איירי. תירוץ זה קרוב הוא להסבר התוספות.
<BR/>ובספר '''מגיני שלמה''' (מד ב ד"ה על כן) כתב לתרץ שרק מהמשנה לגבי נר ישן דייקה הגמרא, לפי שנר ישן ודאי מיוחד הוא להדלקה, שהרי הולך עכשיו להדליק בו, ואם כן למה צריך שידליק בפועל, אפילו לא הדליק אלא עומד להדליק כיון שייחדו לזה אסור, ואם כן היה לו לר' יהודה לחלק בתוך נר חדש בין ייחדו ללא ייחדו. אבל מהברייתא לא קשה דהתם לא כתב איסורא בנר ישן אלא בהיה דלוק בשבת, ומה ליכא למידק מידי ועל כרחך בלא ייחדו איירי. תירוץ זה קרוב הוא להסבר התוספות.
<BR/>ה'''צל"ח''' (מד א ד"ה ומעתה נלענ"ד) כתב לתרץ דברי רש"י, שסובר הוא שנר אינו [[כלי שמלאכתו לאיסור]], אלא הוא [[בסיס לדבר האסור]], וגם לר' יהודה מותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו. אך נר שהיה דולק בשבת כיון שאיתקצאי בבין השמשות מלטלטלו אפילו לצורך גופו ומקומו, כן דינו למשך כל השבת. לכן בהוה אמינא שסברה הגמרא שרב אוסר בייחוד לבד, הרי זה כמו נר ישן והיה לה למשנה להשמיענו במיוחד לכך. אבל למסקנה שרב אוסר דווקא בייחוד ומעשה, אי אפשר לה לברייתא להשמיענו בזה, לפי שרצתה להשמיענו בהדליקו בשבת שאסור אף לצורך גופו ומקומו, ואילו במייחד ועשה מעשה אינו אסור אלא מחמה לצל.
<BR/>בתירוץ נוסף שם כתב הצל"ח כעין דברי המגיני שלמה.


וב'''חידושי הרמב"ן''' (מד ב ד"ה הא) הקשה על הסברו של רש"י דילמא היא גופא קמ"ל ר' יהודה, שנר של חרס ישן אסור בטלטול משום מיאוס, ולכן לא קאמר איסורא בייחדו, כדי להשמיענו שאינו דומה נר של חרס לשל מתכת, וכן הקשה ב'''חידושי הרשב"א''' (מד ב ד"ה ומה). <BR/>
וב'''חידושי הרמב"ן''' (מד ב ד"ה הא) הקשה על הסברו של רש"י דילמא היא גופא קמ"ל ר' יהודה, שנר של חרס ישן אסור בטלטול משום מיאוס, ולכן לא קאמר איסורא בייחדו, כדי להשמיענו שאינו דומה נר של חרס לשל מתכת, וכן הקשה ב'''חידושי הרשב"א''' (מד ב ד"ה ומה). <BR/>
שורה 34: שורה 35:
===אם דווקא כשהיו על המיטה כל זמן בין השמשות===
===אם דווקא כשהיו על המיטה כל זמן בין השמשות===
{{סוגיה מורחבת|מיגו דאיתקצאי בין השמשות איתקצאי לכולי יומא}}
{{סוגיה מורחבת|מיגו דאיתקצאי בין השמשות איתקצאי לכולי יומא}}
==מחלוקת הרי"ף ורבנו תם==
==מחלוקת הרי"ף ורבנו תם==
===שיטת הרי"ף והרמב"ם===
===שיטת הרי"ף והרמב"ם===

תפריט ניווט