הבדלים בין גרסאות בדף "מטה שייחדה למעות או שיש עליה מעות"

<BR/>'''תוספות''' (מד ב ד"ה ומה) הקשו על רש"י, שלשיטתו אינה מובנת תשובת הגמרא, שהרי למסקנת הגמרא אוסר רב יהודה בשם רב לטלטל מיטה שייחדה והונחו עליה מעות, ואינו מובן שהרי בברייתא מובא שר' יהודה מתיר לטלטל כל נר של מתכת אלא אם כן היה דולק בשבת, ואם כן גם כאן יש לדייק שממה שלא אסר בייחדו והדליק בו בחול אלא רק בשהיה דולק בשבת, מבואר שמותר אף אם ייחד ועשה בו שימוש.

<BR/>ה'''צל"ח''' (מד א ד"ה ומעתה נלענ"ד) כתב לתרץ דברי רש"י, שסובר הוא שנר אינו [[כלי שמלאכתו לאיסור]], אלא הוא [[בסיס לדבר האסור]], וגם לר' יהודה מותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו. אך נר שהיה דולק בשבת כיון שאיתקצאי בבין השמשות מלטלטלו אפילו לצורך גופו ומקומו, כן דינו למשך כל השבת. לכן בהוה אמינא שסברה הגמרא שרב אוסר בייחוד לבד, הרי זה כמו נר ישן והיה לה למשנה להשמיענו במיוחד לכך. אבל למסקנה שרב אוסר דווקא בייחוד ומעשה, אי אפשר לה לברייתא להשמיענו בזה, לפי שרצתה להשמיענו בהדליקו בשבת שאסור אף לצורך גופו ומקומו, ואילו במייחד ועשה מעשה אינו אסור אלא מחמה לצל.

<BR/>בתירוץ נוסף שם כתב הצל"ח כעין דברי המגיני שלמה.

====פירוש תוספות====

<BR/>[[#שיטת רבנו תם והרא"ש|להלן] יובא פירוש אחר לקושיית רב נחמן, על פי דרכו של רבנו תם שהסוגיה היא גם אליבא דר' שמעון.

על פי זה נתקשה הרמב"ן בפירוש התוספות, שאם כדבריהם היה לו לר' יהודה לאסור נר של חרס אף אם אינו מאוס, שהרי זה כמיוחד לכך והדליקו בו, ולמה צריך היה ר' יהודה להגיע לטעם דמוקצה מחמת מיאוס, הרי זה ככלי שמלאכתו לאיסור.

====פירוש הרמב"ן====