9,976
עריכות
שורה 7: | שורה 7: | ||
<BR/>בהמשך הסוגיה אומרת הגמרא שדברי רב יהודה אלו הם אליבא דר' יהודה הסובר שיש לאסור כל מוקצה בשבת, אך לפי ר' שמעון אף שהיו מעות על המטה בבין השמשות מותר לטלטלה. | <BR/>בהמשך הסוגיה אומרת הגמרא שדברי רב יהודה אלו הם אליבא דר' יהודה הסובר שיש לאסור כל מוקצה בשבת, אך לפי ר' שמעון אף שהיו מעות על המטה בבין השמשות מותר לטלטלה. | ||
עוד עולה מתוך הגמרא, שמטה שיש עליה מעות כעת אסור לטלטלה אף לר' שמעון, וכן כתבו '''רש"י''' (מד ב ד"ה ההיא) וה'''רי"ף''' (כא א) ושאר פוסקים. | עוד עולה מתוך הגמרא, שמטה שיש עליה מעות כעת אסור לטלטלה אף לר' שמעון, וכן כתבו '''רש"י''' (מד ב ד"ה ההיא) וה'''רי"ף''' (כא א) ושאר פוסקים. כמו כאשר היו המעות על המיטה בבין השמשות, גם בזה מודה ר' שמעון דנאסרה המיטה בטלטול. | ||
מבואר מזה שג' מקרים יש כאן: | |||
*ייחד מיטה למעות והניח עליה מעות וסילקם מבעוד יום. לר' יהודה אסור לר' שמעון מותר. | |||
*הניח עליה מעות מבעוד יום, והיו עליה בבין השמשות. לכולי עלמא אסור, אפילו לא ייחד את המיטה למעות. | |||
*יש עליה מעות בשבת, אף שלא היו עליה בבין השמשות. לכולי עלמא אסור. | |||
יש לדון בכל אחד מן המקרים איזה מוקצה הוא, והאם יש אופנים להתיר את הטלטול, וכמי ההלכה. | |||
===מחלוקת הראשונים בביאור קושיית רב נחמן בר יצחק ותשובת הגמרא=== | ===מחלוקת הראשונים בביאור קושיית רב נחמן בר יצחק ותשובת הגמרא=== | ||
====פירוש רש"י==== | ====פירוש רש"י==== | ||
'''רש"י''' (מד א ד"ה מטלטלין) הסביר | '''רש"י''' (מד א ד"ה מטלטלין) הסביר שקושיית רב נחמן בר יצחק היא ממה שר' יהודה התיר נר חדש ועל כרחך מדובר דם בייחדו להדלקה, שם דווקא באינו מיוחד להדלקה התיר רבי יהודה, היה לו לפרש כן במשנה ולאסור נר חדש שייחדו במקום לאסור נר ישן. בעקבות קושיה זו מתקנת הגמרא את דברי רב יהודה בשם רב, שבאמת לא אסור אלא כאשר גם הניח על המיטה מעות, שאז אסור לטלטלה אפילו אם סילק המעות מבעוד יום, ולא קשה מנר לפי ששם הדליק בו. | ||
<BR/>'''תוספות''' (מד ב ד"ה ומה) הקשו על רש"י, שלשיטתו אינה מובנת תשובת הגמרא, | <BR/>'''תוספות''' (מד ב ד"ה ומה) הקשו על רש"י, שלשיטתו אינה מובנת תשובת הגמרא, שהרי בברייתא מובא שר' יהודה מתיר לטלטל כל נר של מתכת אלא אם כן היה דולק בשבת, ואם כן גם כאן יש לדייק שממה שלא אסר בייחדו והדליק בו בחול אלא רק בשהיה דולק בשבת, מבואר שמותר אף אם ייחד ועשה בו שימוש. | ||
בספר '''מגיני שלמה''' (מד ב ד"ה על כן) כתב לתרץ שרק מהמשנה לגבי נר ישן דייקה הגמרא, לפי שנר ישן ודאי מיוחד הוא להדלקה, שהרי הולך עכשיו להדליק בו, ואם כן למה צריך שידליק בפועל, אפילו לא הדליק אלא עומד להדליק כיון שייחדו לזה אסור, ואם כן היה לו לר' יהודה לחלק בתוך נר חדש בין ייחדו ללא ייחדו. אבל מהברייתא לא קשה דהתם לא כתב איסורא בנר ישן אלא בנר שהיה דלוק בשבת, ומהא ליכא למידק מידי ועל כרחך אפילו בלא ייחדו איירי. תירוץ זה קרוב הוא ל[[#פירוש הרמב"ן|הסבר הרמב"ן]]. | בספר '''מגיני שלמה''' (מד ב ד"ה על כן) כתב לתרץ שרק מהמשנה לגבי נר ישן דייקה הגמרא, לפי שנר ישן ודאי מיוחד הוא להדלקה, שהרי הולך עכשיו להדליק בו, ואם כן למה צריך שידליק בפועל, אפילו לא הדליק אלא עומד להדליק כיון שייחדו לזה אסור, ואם כן היה לו לר' יהודה לחלק בתוך נר חדש בין ייחדו ללא ייחדו. אבל מהברייתא לא קשה דהתם לא כתב איסורא בנר ישן אלא בנר שהיה דלוק בשבת, ומהא ליכא למידק מידי ועל כרחך אפילו בלא ייחדו איירי. תירוץ זה קרוב הוא ל[[#פירוש הרמב"ן|הסבר הרמב"ן]]. |