הבדלים בין גרסאות בדף "המחזיק בקרקע בטענה שקנאה מבלי שבירר בעלות המוכר (לאו קא מודית)"

המחזיק בקרקע בטענה שקנאה מבלי שבירר בעלות המוכר (לאו קא מודית) (עריכה)

גרסה מ־17:52, 1 בדצמבר 2016

נוספו 42 בתים , 17:52, 1 בדצמבר 2016

אין תקציר עריכה

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

9,976

עריכות

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 ==מבוא==
 ב'''גמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=30&format=pdf (בבא בתרא ל א- ל ב)] מתואר מקרה שבו פלוני [[מוחזק]] בשדה, כנגדו בא מערער ושואל אותו: "מה אתה עושה בקרקע שלי"? עונה המוחזק: "קניתי את השדה מפלוני (מעתה הוא יקרא מוכר) שקנה אותה ממך". משיב לו המערער: מכיוון שאתה הודית שהקרקע הייתה שלי ואתה מודה שלא אתה קנית ממני את הקרקע, אלא המוכר קנה, אתה לא בעל דברים שלי, כלומר, אין לך סמכות לדבר מולי ולכן אין לך זכות על הקרקע. בהמשך הגמרא מובאת פסיקת רבא שאכן זה הדין והמוחזק צריך לצאת מהקרקע. <BR/>
-מפשט הסוגיה עולה בבירור שהגמרא עוסקת במקרה שבו המערער לא מוכח כבעלים הראשון של השדה (ובלשון הגמרא, "[[מרא קמא]]") שהרי אם הוא היה מוכח כ[[מרא קמא]] הוא לא היה צריך לומר למוחזק "אתה הודית שאני ה[[מרא קמא]]", זה הרי כבר ידוע מראש, כך כותבים ה'''תוספות''' (ד"ה לאו קמודית) וכן כותב גם ה'''נמוקי יוסף''' (ל א ד"ה א"ל ולאו קמודית). <BR/>
+מפשט הסוגיה עולה בבירור שהגמרא עוסקת במקרה שבו המערער לא מוכח כבעלים הראשון של השדה (ובלשון הגמרא, "[[מרא קמא]]") שהרי אם הוא היה מוכח כ[[מרא קמא]] הוא לא היה צריך לומר למוחזק "אתה הודית שאני ה[[מרא קמא]]", זה הרי כבר ידוע מראש, כך כותבים ה'''תוספות''' (ד"ה לאו קמודית), ה'''רשב"ם''' (ל ב ד"ה אמר ליה) וכן כותב גם ה'''נמוקי יוסף''' (ל א ד"ה א"ל ולאו קמודית). <BR/>
-בנוסף, ה'''רשב"ם''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=30b&format=pdf (ל ב ד"ה אמר ליה)] מוסיף, שמפשט הגמרא עולה גם שלמוחזק אין [[חזקת שלוש שנים]] בשדה, שהרי לא כתוב "ואכלתיה שני חזקה".
+בנוסף, לדעת ה'''רשב"ם''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=30b&format=pdf (ל ב ד"ה אמר ליה)] מפשט הגמרא עולה גם שלמוחזק אין [[חזקת שלוש שנים]] בשדה, שהרי לא כתוב "ואכלתיה שני חזקה".
 == שאלת הראשונים בסוגיה ==