9,997
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה"
מ
אין תקציר עריכה
מ |
מ |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
כתב '''בעל המאור''' (ט א) שיש חילוק בין שתי הסוגיות הנ"ל. שלפי ר' זירא בשם רב (או רב מתנה) שאסר להשתמש לאורה, כוונתו לאסור בכל סוגי התשמישים, אפילו תשמישי מצוה ותשמישי קדושה כגון לצורך סעודת שבת, לפי שטעם האיסור לשיטתו הוא שכיון שהנרות הם זכר לשמן של היכל, יש בהם קדושה ואסורים בהנאה. אמנם, רב יהודה שאוסר להרצות מעות כנגד נר חנוכה, לא אסר אלא משום ביזוי מצוה ולכן לא כלול באיסור אלא תשמיש רשות ותשמיש של חול, שבזה יש ביזוי מצוה, אבל תשמיש של מצוה וקדושה מותר. וכתב בעה"מ שכן הלכה, שמותר להשתמש בנר חנוכה תשמיש של מצוה, אבל תשמיש רשות אסור משום בזויי מצוה. ומ"מ צריך נר אחרת להשתמש לאורה כדברי רבא, מפני הרואים שלא יאמרו לצרכו הוא מדליקה. | כתב '''בעל המאור''' (ט א) שיש חילוק בין שתי הסוגיות הנ"ל. שלפי ר' זירא בשם רב (או רב מתנה) שאסר להשתמש לאורה, כוונתו לאסור בכל סוגי התשמישים, אפילו תשמישי מצוה ותשמישי קדושה כגון לצורך סעודת שבת, לפי שטעם האיסור לשיטתו הוא שכיון שהנרות הם זכר לשמן של היכל, יש בהם קדושה ואסורים בהנאה. אמנם, רב יהודה שאוסר להרצות מעות כנגד נר חנוכה, לא אסר אלא משום ביזוי מצוה ולכן לא כלול באיסור אלא תשמיש רשות ותשמיש של חול, שבזה יש ביזוי מצוה, אבל תשמיש של מצוה וקדושה מותר. וכתב בעה"מ שכן הלכה, שמותר להשתמש בנר חנוכה תשמיש של מצוה, אבל תשמיש רשות אסור משום בזויי מצוה. ומ"מ צריך נר אחרת להשתמש לאורה כדברי רבא, מפני הרואים שלא יאמרו לצרכו הוא מדליקה. | ||
=== שיטת הרמב" | === שיטת הרמב"ן במלחמות וסייעתו === | ||
ה'''רמב"ן''' במלחמות (ט א) חלק על בעה"מ וכתב שמה שאסר רב אסי להרצות מעות כנגד הנר, אין לדייק מזה שתשמיש מצוה מותר, אלא רבותא קאמר, שאפילו תשמיש עראי כמו הרצאת מעות שאינו דורש אלא עיון קל אסור, וכל שכן תשמיש אחר אפילו של מצוה וקדושה. וגם שמואל לא חלק אלא על הרצאת מעות לפי שאינו תשמיש גמור אלא הנאה בלבד, אבל שאר תשמישים גם הוא מודה דאסור. ובטעם הדבר ביאר, שאף שאין קדושה בנרות עצמן כתפילין וספרי תורה אלא דינם כשאר [[תשמישי מצוה הנזרקין]], מ"מ בשעת קיום המצוה עצמה נוהגים בהם קדושה שלא יהיו מצוות בזויות עליו, ולכן אסורים אף בתשמישי חול. ומטעם זה שנאסרו בשעת מצותן, אסור לו אף לכבותן ולהשתמש בשמן, לפי שכבר הוקצו למצווה, וכיון שהקצהו מדעתו, נאסרו בכל תשמישין שבעולם<ref>נראה שכוונתו בתוך חצי שעה של מצות הדלקה, שהרי לאחר חצי שעה דעת הרי"ף שמותר לכבות הנרות ולהשתמש בהן.</ref>. | ה'''רמב"ן''' במלחמות (ט א) חלק על בעה"מ וכתב שמה שאסר רב אסי להרצות מעות כנגד הנר, אין לדייק מזה שתשמיש מצוה מותר, אלא רבותא קאמר, שאפילו תשמיש עראי כמו הרצאת מעות שאינו דורש אלא עיון קל אסור, וכל שכן תשמיש אחר אפילו של מצוה וקדושה. וגם שמואל לא חלק אלא על הרצאת מעות לפי שאינו תשמיש גמור אלא הנאה בלבד, אבל שאר תשמישים גם הוא מודה דאסור. ובטעם הדבר ביאר, שאף שאין קדושה בנרות עצמן כתפילין וספרי תורה אלא דינם כשאר [[תשמישי מצוה הנזרקין]], מ"מ בשעת קיום המצוה עצמה נוהגים בהם קדושה שלא יהיו מצוות בזויות עליו, ולכן אסורים אף בתשמישי חול. ומטעם זה שנאסרו בשעת מצותן, אסור לו אף לכבותן ולהשתמש בשמן, לפי שכבר הוקצו למצווה, וכיון שהקצהו מדעתו, נאסרו בכל תשמישין שבעולם<ref>נראה שכוונתו בתוך חצי שעה של מצות הדלקה, שהרי לאחר חצי שעה דעת הרי"ף שמותר לכבות הנרות ולהשתמש בהן.</ref>. | ||
והוסיף הרמב"ן שכל זה מסכים גם עם הגמרא לעיל שאמרה 'אסור להשתמש לאורה' דלא פליגי הגמרות אהדדי. ואף אם נאמר דפליגי כדברי בעה"מ הלכה כרב שאסור להשתמש לאורה כל תשמישים. שהלכה כרב לעומת רב אסי. ועוד, שאם היינו מתירים תשמשים של מצוה, הרי שוב יש חשש שמא יטה בשבת, ואמאי מותר להדליק בשמנים ופתילות גרועים, אלא ודאי שכל תשמשישין אסורים. | והוסיף הרמב"ן שכל זה מסכים גם עם הגמרא לעיל שאמרה 'אסור להשתמש לאורה' דלא פליגי הגמרות אהדדי. ואף אם נאמר דפליגי כדברי בעה"מ הלכה כרב שאסור להשתמש לאורה כל תשמישים. שהלכה כרב לעומת רב אסי. ועוד, שאם היינו מתירים תשמשים של מצוה, הרי שוב יש חשש שמא יטה בשבת, ואמאי מותר להדליק בשמנים ופתילות גרועים, אלא ודאי שכל תשמשישין אסורים. | ||