שיחה:העמדת מחיצה בשבת

שיטת רש"י

בשיטת רש"י בדין מחיצה המתרת נפלה מחלוקת בין הראשונים. שרוב הראשונים, ור"ת בראשם, הבינו בדעת רש"י שמתיר הוא לעשות מחיצה בשבת אפילו מחיצה המתרת, לפי שאין שם אוהל על מחיצה מן הצד. לעומת זאת המאירי והאו"ז כתבו בדעת רש"י שגם הוא אוסר, ולא התיר אלא מחיצה שהיא לצניעות או לצל.
והראיות שהביאו כ"א מהסיעות הנ"ל אפשר להטותן לכאן ולכאן. הראיה שהביא ר"ת מעובדא דשמואל ורב בעירובין צד. אינה מוכרחת כפי שיתבאר, וכן הראיה מדופן שלישית של הסוכה תירצוה האחרונים, וכבר ברש"י יישב קושיה זו. אמנם המקום שאומר רש"י להדיא שלא חשיב אוהל במחיצה אפילו שבאה להתיר, הוא בסוכה טז: בעובדא דרב דימי שסיפר שפעם אחת שכחו ולא הביאו ס"ת מער"ש, למחר פירסו דינים על גבי עמודים והביאו הס"ת וקראו בו. ורש"י שם כתב (ד"ה מהיכן) שיש להשמיט הגירסה שהקשתה על זה, היאך התירו להביא והרי הם עושים אוהל עראי בתחילה, וכתב רש"י הטעם מפני שמחיצה בלא גג לאו אוהל הוא ומותר לעשותה, כדאמרינן בעובדא דשמואל. וזו ראיה מוחלטת שרש"י סובר שלאו דווקא מחיצה לצניעות מותרת, אלא אפילו מחיצה להתיר (וצ"ל שמש"כ בשבת קכה: ד"ה שאין דשרי לפורסה לצניעות, אין כוונתו לצניעות דווקא אלא ה"ה להתיר טלטול).
אלא שראיה זו שוברה בצדה, מפני שמעשה זה הובא שוב בגמרא בעירובין פו: ושם הגמרא מקשה על המעשה היאך הביאו והרי אין עושין אוהל בתחילה בשבת, ותירצה שלא הביאום אלא מצאום פרוסים על עמודים. ושם לא כתב רש"י שיש להשמיט הגירסה אלא אדרבה פירשה (ד"ה הכל מודים) לפי הענין שבאמת יש איסור באוהל עראי כל שעושה את כל האוהל לכתחילה. ומבואר מזה דס"ל דאיכא איסור אוהל גם במחיצה, לכה"פ היכא שבאה להתיר טלטול.
דברי רש"י אלו ודאי סתרי אהדדי, ויש לכלכלם באופן שנכריע כאחת הגירסאות. לכן נראה שר"ת וסייעתו למדו שהגירסה בסוכה היא עיקר, ולעומ"ז האו"ז והמאירי תפסו כגירסה בעירובין עיקר.
ומ"מ שאר הראיות אינן מכריחות כאחת מן הצדדים, שמה שכתב רש"י להוכיח דשרי לעשות מחיצה מן הצד מעובדא דרב ושמואל, אינה ראיה שמתיר כל מחיצה, שהרי שם הגמרא אמרה להדיא ששמואל עבד כן לשם צניעות, ורש"י למד מזה שעכ"פ לשם צניעות מותר לעשות מחיצה, וגם בדעת רב אי אפשר לומר שאוסר משום אוהל, שהרי הגמרא למדה ממקרה זה שהוא אוסר לטלטל אלא בתוך ד' אמות, וא"כ זו הסיבה שחלק על שמואל (וקצת תימה איך למד משם ר"ת שרש"י מתיר כל מחיצה, והרי הגמרא להדיא אומרת שרק מתוך מעשה זה למדנו את מחלוקת רב ושמואל אם מותר לטלטל בחצר שנפל כותלה, וא"כ ודאי שזוהי מחלוקתם, ומנ"ל לחדש דין נוסף שגם אוסרים לעשות מחיצה משום אוהל).

א.א 12:13, 30 במרץ 2016 (IDT)