שיחה:חלקי העץ והפרי השונים לענין ערלה ונטע רבעי
שיטת התוספות והרא"ש לגבי גרעינים[עריכת קוד מקור]
בגוף הסוגיה מובאת מחלוקת תוספות ורשב"א לענין ברכה ראשונה על גרעיני הפרי, שלדעת התוספות מברך בורא פרי העץ דפרי נינהו, ואילו לרשב"א אין להם ברכה כלל, שכל מה שחשובים הם כפרי זהו רק לענין ערלה ומריבוי הכתוב, אך לא לענין ברכה ראשונה.
והרבה אחרונים (ראה פני יהושע ועוד) פירשו שהתוספות סוברים שריבוי הכתוב לא בא אלא לקליפה, שהוא שומר הפרי, אבל הגרעינים אינם צריכים ריבוי דפירי נינהו. ולפי זה על הקליפות אינו מברך בורא פרי העץ, לפי שהם רק מריבוי הכתוב ולא שהם פרי. וגם הקשו על הרא"ש שסותר את עצמו במה שכתב בהלכות ערלה שלו, שריבוי הכתוב את הטפל לפריו מרבה אף גרעינין ולא רק קליפין השומרים על הפרי. וגם הקשו מדין נטע רבעי שגרעיני הפרי אינם אסורים ברבעי, והלא לפי התוספות הם חלק מהפרי?
ובעניי לא הבנתי למה נכנסו לכל הדוחק הזה בדעת התוספות. שאמנם הרשב"א הקשה וחילק בין דין ערלה שנלמד מריבוי הכתוב לבין עצם ההגדרה של הפרי לענין ברכה ועוד, אבל לפי התוספות שפיר יש לומר שאין חילוק ביניהם, כלומר שסוברים הם שאחר שריבינו את הטפל לפריו (בין הגרעינים ובין הקליפים) לענין ערלה, שפיר יש לומר שזה מגדיר את הפרי, ולכן יש לברך בורא פרי העץ. והרואה יראה שפשט כוונת התוספות שלא לחלק בין גרעינים לקליפות, שכן הוא בציטוט דברי הגמרא בדיבור המתחיל 'קליפי' שם. אמנם זהו דווקא לענין ברכה אבל לענין נטע רבעי הוא נתמעט מפסוק אחר - 'פרי אתה פודה ואי אתה פודה לא בוסר ולא פגין', שמזה לומד הרא"ש שדין נטע רבעי הוא רק בפרי עצמו.
א.א (שיחה) 23:21, 25 באוקטובר 2018 (IDT)