שיחה:פסל היוצא מן הסוכה
שיטת רש"י[עריכת קוד מקור]
הנה בדברי רש"י נחלקו האחרונים, מה כוונתו בפירוש המילים 'אין בה הכשר סוכה', שהמהרש"א מפרש בדבריו כהרא"ש שאיירי בסוכה גדולה ובפסל אין הכשר סוכה כיון דלית בו ג' דפנות, וזהו כהרא"ש דסד"א שכיון שגילה דעתו שניחא ליה בסוכה גדולה הו"א דלא יחשב הפסל כחלק מן הסוכה, שאם כן היה לו להאריך גם את הדופן השניה, קמ"ל דאעפ"כ מהני.
אמנם הדוחק בדברי המהרש"א ברורים לכל מעיין, שלשון רש"י הוא 'והא לית בה ז' טפחים בהכשר סוכה', מבואר שכוונתו שאיירי בסוכה קטנה, וא"כ הדרא קושיה לדוכתה מאי שנא מב' כהלכתן ושלישית אפילו טפח.
אמנם דברי הרב ערוך לנר נראים בזה, שרש"י אינו כהרא"ש (וכן הוא בב"ח), אלא איירי בסוכה קטנה שאין בה ז' על ז' טפחים, והו"א דכיון שעשה דופן קצרה שאינה נמשכת עם הסכך הו"א דהיא סוכה בפני עצמה ואין הפסל מצטרף עמה להכשירה, וכיון שלית בה (היינו בסוכה ללא הפסל) ז' טפחים, פסולה. אלא דאכתי אינו מבואר מאי שנא מסוכה דעלמא דב' כהלכתן ושלישית אפילו טפח, שבזה למדו חז"ל שיוצא לכתחילה. וכמו שהקשה בשפת אמת (וע"ש מה שתירץ וגם הוא דוחק).
והיה נראה לומר שכוונת רש"י לומר שהדופן הקצרה גם כן נמשכת יותר מטפח אך פחות מז' טפחים, ולכן הו"א דהיא מילתא בפנ"ע, ואינו דומה לב' כהלכתן ושלישית טפח, דהתם כיון שעשה השלישית רק טפח מוכח שכוונתו להמשיך את הסוכה עד הדופן שכנגד. אבל הכא שהאריך את השלישית יותר מטפח מוכח דגודל הסוכה שהוא רוצה הוא כגודל הדופן, וכיון שלא המשיך עוד את הדופן עם הסכך, הו"א דעד כאן הוא הסוכה שלו וכיון דליכא ז' טפחים פסול, דהפסל מילתא בפנ"ע הוא ואינו מצטרף. קמ"ל דהפסל חלק מן הסוכה הוא וא"כ לא גרע מב' כהלכתן ושלישית אפילו טפח דגם שם הטפח אינו נמשך עם הדופן שכנגד ובכ"ז אמרינן דכוונתו לסוכה גדולה, וה"ה הכא דהכל סוכה אחת.
והשתא דאתינן להכי, אפשר שזו גם כוונתו של הרא"ש שכתב שאיירי שעשה מחיצות של הצדדין ארוכות, ובכך גילה דעתו שאין כוונתו להכשיר מכח ב' כהלכתן וג' אפילו טפח. שמעתה פירוש דבריו שדופן אחת האריך יותר מז' טפחים, ואילו דופן שניה ארוכה מטפח אבל פחות מז' טפחים, שאם היה רוצה לעשות סוכה קטנה לא היה ממשיך מעבר לז' טפחים. והו"א דלא יצטרף הפסל עם הסוכה אלא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי, וכיון שאין בסוכה ללא הפסל ז"ט, פסולה. קמ"ל שאפילו הכי נידון הפסל כסוכה ומצטרף להכשיר את הסוכה שיחד הם יותר מז' טפחים.
כל זה כתבנו אם נרצה לקרב את רש"י והרא"ש זה אל זה, אבל פשט דברי הרא"ש הם כמו שביארו הטור והמחבר והאחרונים, אך ביאור זה לא עולה יפה עם דברי רש"י כמבואר.
א.א 23:04, 31 באוקטובר 2016 (IST)