הצגת המקור של הדף "המחזיק בקרקע בטענה שקנאה מבלי שבירר בעלות המוכר (לאו קא מודית)"

===שאלת הרמב"ן על שיטת הראב"ד===
ה'''רמב"ן''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&st=&pgnum=122&hilite= (בהמשך דבריו, מהמילים ואין הדברים הללו)] שואל על דברי הראב"ד. בסופו של דבר אם המוכר יכול להיות נאמן לטעון "[[הפה שאסר הוא הפה שהתיר]]" בבי"ד מדוע המוחזק לא יהיה נאמן לטעון את אותן טענות מכוחו של המוכר, הרי כמו שהמוכר יכול לומר שהמערער לא היה מעולם [[מרא קמא]], כך המוחזק יכול לומר זאת ומתוך כך נאמין לשניהם לטענתם שהשדה נקנתה מהמערער, בין אם היא נובעת מידיעה אישית ובין אם היא נובעת מאמירת המוכר?