הצגת המקור של הדף "כלי שמלאכתו לאיסור וכלי שמלאכתו להיתר"

{{להשלים|כל הסוגיה=כן}}
{{מקורות|שבת יז ד|שבת קכד א||שבת כה א-ג|אורח חיים שח ג-ד}}
כלים האסורים בטלטול בשבת מפני שייעודן מלאכה האסורה, וכלים המותרים בטלטול.
==הדין==
{{סוגיה מורחבת|כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת}}
ב'''גמרא''' ([https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=124&format=pdf שבת קכד א]) מובאת מחלוקת אביי ורבא לגבי כלי שמלאכתו לאיסור וכלי שמלאכתו להיתר. ל'''אביי''' כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטל לצורך גופו בלבד, אך לצורך מקומו אסור, וכל שכן לצורך עצמו של הכלי, כלומר על מנת להצילו, כגון מחמה לצל. כלי שמלאכתו להיתר מותר בין לצורך גופו ובין לצורך מקומו, אך לצורך עצמו כלומר מחמה לצל אסור. <BR/>
לעומת זאת דעת '''רבא''' שכלי שמלאכתו לאיסור מותר בין לצורך גופו ובין לצורך מקומו, אך לא מחמה לצל, וכלי שמלאכתו להיתר מותר אף מחמה לצל. להלכה קיימא לן כרבא. <BR/>
מלבד זאת נחלקו הפוסקים אם מותר לטלטל כלי שמלאכתו להיתר אף ש[[#ללא צורך כלל|לא לצורך כלל]].

==כלי שמלאכתו לאיסור==
===הגדרה===
ה'''גמרא''' (שבת קכב ב) מביאה דברי [[כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת#בירור דעת רב יהודה|רב יהודה שסובר שכלי מלאכתו לאיסור אין לטלטלו]] אף לא לצורך גופו ומקומו. והקשו על זה הראשונים, הרי רב יהודה עצמו התיר לטלטל כלי האריגה בשבת לצורך גופו (שבת קיג א), וכן התיר לטלטל נר של שמן שכבה (שבת מו א), שסובר הוא כר' שמעון דלית ליה מוקצה.
<BR/>כמה תירוצים נאמרו בזה בראשונים:
*'''רש"י''' (קיג א ד"ה מותר לטלטלן) כתב שכלי האריגה לא הוי מלאכתן לאיסור, כיון שאין הגרדי מקפיד עליהן. ודבריו צריכים ביאור, והלא מלאכתן לאיסור אינו מוגדר לפי ההקדפה, אלא לפי המלאכה לה הכלי משמש. ואפשר שכוונתו דכיון שאין הגרדי מקפיד עליהן, הרי שרגילות היא להשתמש בהן לתשמישים נוספים, ושוב לא הוי כלי שמלאכתו לאיסור.
*'''תוספות''' (קכב ב ד"ה רחת) כתבו שגם רב יהודה מודה שמותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור אם היא מלאכה חשובה, אך אם בשביל מלאכה גרועה כגון פיצוע אגוזים אסור.
*'''הרמב"ן''' (קכב ב ד"ה ואיכא דקשיא להו) הביא בשם ה'''ראב"ד''' שמגדיר שכלי שמלאכתו לאיסור הוא דווקא כלי שעושים בו מלאכת איסור כגון קורנס וכד', אבל הנר אינו אלא בסיס לפתילה ולשמן ואין עושים בו שום מלאכה. 
<BR/>ומדיליה כתב הרמב"ן לתרץ, שנ'מלאכתו לאיסור' זה כאשר אין לו תשמיש קבוע לשבת, מה שאין כן נרות יש להם תשמיש קבוע בשבת והוו משמשי שבת. אמנם בסוף דבריו מכח הקושיה מכלי האריגה, כותב הרמב"ן שרב יהודה חזר בו ומתיר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ומקומו.
====מלאכתו לאיסור ולהיתר====
====כלי שמעולם לא השתמשו בו למלאכת איסור====
===הגדרת צורך גופו===
===הגדרת צורך מקומו===
===דוגמאות שונות===
====תפילין====
==כלי שמלאכתו להיתר==
===ללא צורך כלל===
===כלים המותרים לגמרי===

[[קטגוריה:מוקצה]]