9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תענית אסתר"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||||תעניות ה ה|אורח חיים תרפו א-ג}} | |||
אודות המנהג להתענות בי"ג באדר, מקור המנהג, תוקפו וטעמו. | אודות המנהג להתענות בי"ג באדר, מקור המנהג, תוקפו וטעמו. | ||
== מקור המנהג == | |||
== מקור המנהג | |||
מובא ב'''שאילתות דרב אחאי גאון''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21484&st=&pgnum=227 (שאילתא עט)], שבין כרכין בין כפרים בין עיירות, כולם מתענים בי"ג באדר, וזאת על פי הנאמר ב'''גמרא''' 'י"ג זמן קהילה לכל היא', וראייתו מן הפסוק '''במגילת אסתר''' (ט טז): "ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמוד על נפשם, ביום שלשה עשר לחודש אדר". ומפרש רב אחאי גאון שם, ש'קהילה' הוא יום תענית, ו'יום כניסה' הוא יום שמתכנסים בו ויושבים בתענית ומבקשים רחמים. | מובא ב'''שאילתות דרב אחאי גאון''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21484&st=&pgnum=227 (שאילתא עט)], שבין כרכין בין כפרים בין עיירות, כולם מתענים בי"ג באדר, וזאת על פי הנאמר ב'''גמרא''' 'י"ג זמן קהילה לכל היא', וראייתו מן הפסוק '''במגילת אסתר''' (ט טז): "ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמוד על נפשם, ביום שלשה עשר לחודש אדר". ומפרש רב אחאי גאון שם, ש'קהילה' הוא יום תענית, ו'יום כניסה' הוא יום שמתכנסים בו ויושבים בתענית ומבקשים רחמים. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
אמנם בחלק מהראשונים נמצא שכן התענו בערב שבת תענית אסתר. | אמנם בחלק מהראשונים נמצא שכן התענו בערב שבת תענית אסתר. | ||
</BR>שלענין תענית שחלה בערב שבת, כתוב ב'''רשב"א''' (עירובין מא ב ד"ה דרש), וב'''ריטב"א''' (ד"ה וכתב) בשם ה'''ראב"ד''' שמה צריך להתענות ולהשלים בערב שבת היינו עד השקיעה, אך לאחר שקדש היום, שוב מותר לאכול, שכיון שנכנסה שבת אסור להתענות אפילו לשעות. ולכן בתענית אסתר אוכלים מיד ביציאתם מבית הכנסת אף על פי שלא חשכה. ומבואר מדבריהם שכן היו מתענית תענית אסתר בערב שבת. | </BR>שלענין תענית שחלה בערב שבת, כתוב ב'''רשב"א''' (עירובין מא ב ד"ה דרש), וב'''ריטב"א''' (עירובין מא א ד"ה וכתב) בשם ה'''ראב"ד''' שמה צריך להתענות ולהשלים בערב שבת היינו עד השקיעה, אך לאחר שקדש היום, שוב מותר לאכול, שכיון שנכנסה שבת אסור להתענות אפילו לשעות. ולכן בתענית אסתר אוכלים מיד ביציאתם מבית הכנסת אף על פי שלא חשכה. ומבואר מדבריהם שכן היו מתענית תענית אסתר בערב שבת. | ||
<BR/>וב'''תשובת הרשב"א''' (חדשות מד) לגבי פורים שחל ביום ראשון, מבואר בדבריו שיש נוהגים להתענות בשישי ויש מקדימים עד חמישי. ואינו מצדד לכאן או לכאן. | <BR/>וב'''תשובת הרשב"א''' (חדשות מד) לגבי פורים שחל ביום ראשון, מבואר בדבריו שיש נוהגים להתענות בשישי ויש מקדימים עד חמישי. ואינו מצדד לכאן או לכאן. | ||
<BR/>אמנם ה'''ריטב"א''' במקום אחר כתב שנהגו כשפורים חל ביום ראשון להקדים התענית ליום חמישי, ולית ביה משום אקדומי פורענותא לא מקדימינן, מפני שהיא כתענית יחיד, שלא מצאנו גזירת חז"ל עליה עם שאר צומות. | |||
ב'''מאירי''' (עירובין מא א ד"ה אע"פ, תענית יח א ד"ה ערב שבת), הביא דעת האומרים שמקדימים לחמישי, וכתב שאין דבריהם נראים אלא מתענים בערב שבת ומשלימים. אלא שיכול לאכול בשקיעה, ואינו צריך לחכות עד החשיכה. | |||