23
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "איסור עשיית חפציו קודם תפילת שחרית"
מחקתי מילה אחת
Gad machta (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{תחרות כתיבה}} {{מקורות||ברכות יד א||תפילה ו ד|אורח חיים פט ג}} ביאור האיסור על האדם להתעסק ב...") |
Gad machta (שיחה | תרומות) (מחקתי מילה אחת) |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
ביאור נוסף מצינו בדברי הגרי"ד (רשימות שיעורים על מסכת ברכות) שתלה את טעמי האיסור במחלוקת העקרונית של רש"י ותוספות האם להרחיב את האיסור גם ללימוד תורה. לדעת רש"י מוכח שאין כאן בעיה של עיסוק של חולין לפני תפילה שהיא הפנייה לה' ועיסוק רוחני ברומו של עולם (ברכות ו, ב). לדעת רש"י, יש איסור עקרוני להתעסק לפני תפילה, ואין להקדים שום עיסוק "בכל חלק של הגוף קודם שהתפלל, ואפילו להשתמש בשכלו אסור". והתוספות (וכן הרמב"ם) מסכימים שהבעייתיות הינה הקדמת עובדין דחול לעיסוק הרוחני הנעלה. | ביאור נוסף מצינו בדברי הגרי"ד (רשימות שיעורים על מסכת ברכות) שתלה את טעמי האיסור במחלוקת העקרונית של רש"י ותוספות האם להרחיב את האיסור גם ללימוד תורה. לדעת רש"י מוכח שאין כאן בעיה של עיסוק של חולין לפני תפילה שהיא הפנייה לה' ועיסוק רוחני ברומו של עולם (ברכות ו, ב). לדעת רש"י, יש איסור עקרוני להתעסק לפני תפילה, ואין להקדים שום עיסוק "בכל חלק של הגוף קודם שהתפלל, ואפילו להשתמש בשכלו אסור". והתוספות (וכן הרמב"ם) מסכימים שהבעייתיות הינה הקדמת עובדין דחול לעיסוק הרוחני הנעלה. | ||
===התפילה הדבר הראשון ביום=== | ===התפילה הדבר הראשון ביום=== | ||
הגרי"ז מבריסק (חידושים על הרמב"ם שבת כט, ה) כתב באופן אחר, שהאיסור אינו שמא ישהה, ואינו דומה לשאר איסורי מלאכה לפני מצוות, אלא זהו דין מיוחד בתפילה שתהיה הדבר הראשון ביום, ויקדים תפילה לכל עיסוקיו המרובים. ואפשר לדייק כן מדרשת הפסוק שקודם כל צדק לפניו יהלך, ורק אחר כך יתעסק בחפציו. וכן מדברי אבא בנימין נראה שההתמקדות היא בתפילה שתהיה סמוכה כמה שיותר לקימה מן המיטה - "שתהא תפילתי לפני מטתי". אולם, מסידור דברי הרמב"ם מובן שאיסור האכילה והמלאכה הוא העיקרי, שלא לעשות דברים אלו, ואין זכר לעקרון הקדמת התפילה. וכך נראה | הגרי"ז מבריסק (חידושים על הרמב"ם שבת כט, ה) כתב באופן אחר, שהאיסור אינו שמא ישהה, ואינו דומה לשאר איסורי מלאכה לפני מצוות, אלא זהו דין מיוחד בתפילה שתהיה הדבר הראשון ביום, ויקדים תפילה לכל עיסוקיו המרובים. ואפשר לדייק כן מדרשת הפסוק שקודם כל צדק לפניו יהלך, ורק אחר כך יתעסק בחפציו. וכן מדברי אבא בנימין נראה שההתמקדות היא בתפילה שתהיה סמוכה כמה שיותר לקימה מן המיטה - "שתהא תפילתי לפני מטתי". אולם, מסידור דברי הרמב"ם מובן שאיסור האכילה והמלאכה הוא העיקרי, שלא לעשות דברים אלו, ואין זכר לעקרון הקדמת התפילה. וכך נראה גם מדברי הלבוש (ג) שהסביר את איסור המלאכה לפני תפילת העמידה: "הקפידו שלא יעכבו אותה". | ||
==התעסקות אחר ברכות השחר== | ==התעסקות אחר ברכות השחר== | ||
תרומת הדשן (יח) דן באיסור עשיית מלאכה לפני התפילה, ובסוף תשובתו הוא מעיד שראה רבים המדקדקים שהיו נמנעים לעשות את צרכיהם בבוקר, והקפידו להכנס בתחילה לבית הכנסת כדי לומר "ברכות ותשבחות" ורק אחר כך היו הולכים לעשות את צרכיהם. | תרומת הדשן (יח) דן באיסור עשיית מלאכה לפני התפילה, ובסוף תשובתו הוא מעיד שראה רבים המדקדקים שהיו נמנעים לעשות את צרכיהם בבוקר, והקפידו להכנס בתחילה לבית הכנסת כדי לומר "ברכות ותשבחות" ורק אחר כך היו הולכים לעשות את צרכיהם. | ||
למרות מנהגם של רבים אלו, תרומת הדשן כתב לדחות סברה זו, שאינה עולה בקנה אחד עם דברי חז"ל בסוגיה זו ובכל מקום שכשאמרו "תפילה" בתלמוד, כוונתם לתפילת עמידה ולא לברכות השחר או תשבחות וקריאת שמע. | למרות מנהגם של רבים אלו, תרומת הדשן כתב לדחות סברה זו, שאינה עולה בקנה אחד עם דברי חז"ל בסוגיה זו ובכל מקום שכשאמרו "תפילה" בתלמוד, כוונתם לתפילת עמידה ולא לברכות השחר או תשבחות וקריאת שמע. | ||
כדברים אלו, משמע בכל הראשונים שסתמו דבריהם שהענין תלוי בתפילה, וכלשון התלמוד בשני המקורות הנזכרים. אולם, הרמ"א הביא שיש מתירים עשיית מלאכה מאחר שהתחיל בברכות השחר, והתבסס על הארחות חיים (המובא בבית יוסף) שלענין איסור אמירת שלום קודם התפילה ברכות השחר מתירות, וסיים הרמ"א שטוב להחמיר. ולאור זאת, האחרונים הביאו עצה זו לגבי מקרים שצריך לעשות מלאכה, וצירפו את הדעה המובאת ברמ"א (ראה לדוגמא משנה ברורה ס"ק טז). | כדברים אלו, משמע בכל הראשונים שסתמו דבריהם שהענין תלוי בתפילה, וכלשון התלמוד בשני המקורות הנזכרים. אולם, הרמ"א הביא שיש מתירים עשיית מלאכה מאחר שהתחיל בברכות השחר, והתבסס על הארחות חיים (המובא בבית יוסף) שלענין איסור אמירת שלום קודם התפילה ברכות השחר מתירות, וסיים הרמ"א שטוב להחמיר. ולאור זאת, האחרונים הביאו עצה זו לגבי מקרים שצריך לעשות מלאכה, וצירפו את הדעה המובאת ברמ"א (ראה לדוגמא משנה ברורה ס"ק טז). | ||
מלבד קושיית תרומת הדשן מלשון התלמוד, יש להבין את הסברה שבדעה זו של המקלים. הרי עיקר התפילה היא העמידה לפני ה', וחכמים הקפידו עליה משום שלושת הטעמים הנזכרים, ומה יעלה או יוריד באמירת ברכות השחר? וכנראה שלדעה זו טעם האיסור הוא שפתיחת היום תהיה רוחנית של פנייה לה', ואין לעשות דבר קודם לכן, ולאחר שכבר ברך את הברכות, ובברכותיו ניצב היה לפני ה', פקע ממנו איסור זה והתקיימה תקנת החכמים. | מלבד קושיית תרומת הדשן מלשון התלמוד, יש להבין את הסברה שבדעה זו של המקלים. הרי עיקר התפילה היא העמידה לפני ה', וחכמים הקפידו עליה משום שלושת הטעמים הנזכרים, ומה יעלה או יוריד באמירת ברכות השחר? וכנראה שלדעה זו טעם האיסור הוא שפתיחת היום תהיה רוחנית של פנייה לה', ואין לעשות דבר קודם לכן, ולאחר שכבר ברך את הברכות, ובברכותיו ניצב היה לפני ה', פקע ממנו איסור זה והתקיימה תקנת החכמים. | ||
==עסק גמור== | ==עסק גמור== | ||