הבדלים בין גרסאות בדף "חלקי העץ והפרי השונים לענין ערלה ונטע רבעי"
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== חלקי העץ והפרי == | == חלקי העץ והפרי == | ||
נאמר בפסוק (ויקרא יט ג): {{ציטוט|"וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כָּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עָרְלָת֖וֹ אֶת־פִּרְי֑וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל".}} | נאמר בפסוק (ויקרא יט ג): {{ציטוט|"וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כָּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עָרְלָת֖וֹ אֶת־פִּרְי֑וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל".}} | ||
ה'''גמרא''' (ברכות לו ב) דורשת "וערלתם ערלתו '''את''' פריו" - את הטפל לפריו. כלומר, כל מה ששומר על הפרי, גם הוא אסור משום ערלה. | ה'''גמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=36b&format=pdf (ברכות לו ב)] דורשת "וערלתם ערלתו '''את''' פריו" - את הטפל לפריו. כלומר, כל מה ששומר על הפרי, גם הוא אסור משום ערלה. | ||
ה'''משנה''' {{היברובוקס|37940|300|ערלה א ח}} מביאה דוגמאות שונות לחלקי פרי האסורים משום ערלה: ענקוקלות, חרצנים, זגים, תמד, קליפי רימון, נץ הרימון, קליפי אגוזים וגרעינים. | |||
<BR/>עוד אומרת המשנה שחלקים אלו אף שאסורים הם משום ערלה, מותרים משום רבעי. | <BR/>עוד אומרת המשנה שחלקים אלו אף שאסורים הם משום ערלה, מותרים משום רבעי. | ||
<BR/>ומסיימת המשנה, שהנובלות כולן אסורות. | <BR/>ומסיימת המשנה, שהנובלות כולן אסורות. | ||
לעומת זאת, החלקים בעץ שאינם חלק מהפרי אלא שייכים לעץ עצמו, אין בהם איסור ערלה. וכך אומרת המשנה שם {{היברובוקס|37940|298|ערלה א ז}}, שהעלים והלולבים ומי גפנים והסמדר, מותרים בערלה וברבעי. | לעומת זאת, החלקים בעץ שאינם חלק מהפרי אלא שייכים לעץ עצמו, אין בהם איסור ערלה. וכך אומרת המשנה שם {{היברובוקס|37940|298|ערלה א ז}}, שהעלים והלולבים ומי גפנים והסמדר, מותרים בערלה וברבעי. | ||
=== פירוש המשנה === | === פירוש המשנה === | ||
ה'''ירושלמי''' (ערלה א ה) מביא מחלוקת בפירוש 'ענקוקלות', לפי דעה אחת היא שענקוקלות הם ענבים שלקו עד שלא הביאו שליש. ולפי דעה שניה אפילו לקו אחר שהביאו שליש. עוד אומר של הירושלמי שהמילה 'ענקוקלות' היא נוטריקון - ענבין דלקי תלתיהון. | ה'''ירושלמי''' (ערלה א ה) מביא מחלוקת בפירוש 'ענקוקלות', לפי דעה אחת היא שענקוקלות הם ענבים שלקו עד שלא הביאו שליש. ולפי דעה שניה אפילו לקו אחר שהביאו שליש. עוד אומר של הירושלמי שהמילה 'ענקוקלות' היא נוטריקון - ענבין דלקי תלתיהון. | ||
גרסה מ־10:33, 24 באוקטובר 2018
|
יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב. ייתכן שתמצאו פירוט על כך בדף השיחה. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
| משנה: | ערלה א ח |
| בבלי: | ברכות מ ב |
| ירושלמי: | ערלה א ה |
חלקי העץ והפרי
נאמר בפסוק (ויקרא יט ג):
"וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כָּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עָרְלָת֖וֹ אֶת־פִּרְי֑וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל".
הגמרא (ברכות לו ב) דורשת "וערלתם ערלתו את פריו" - את הטפל לפריו. כלומר, כל מה ששומר על הפרי, גם הוא אסור משום ערלה.
המשנה (ערלה א ח) מביאה דוגמאות שונות לחלקי פרי האסורים משום ערלה: ענקוקלות, חרצנים, זגים, תמד, קליפי רימון, נץ הרימון, קליפי אגוזים וגרעינים.
עוד אומרת המשנה שחלקים אלו אף שאסורים הם משום ערלה, מותרים משום רבעי.
ומסיימת המשנה, שהנובלות כולן אסורות.
לעומת זאת, החלקים בעץ שאינם חלק מהפרי אלא שייכים לעץ עצמו, אין בהם איסור ערלה. וכך אומרת המשנה שם (ערלה א ז), שהעלים והלולבים ומי גפנים והסמדר, מותרים בערלה וברבעי.
פירוש המשנה
הירושלמי (ערלה א ה) מביא מחלוקת בפירוש 'ענקוקלות', לפי דעה אחת היא שענקוקלות הם ענבים שלקו עד שלא הביאו שליש. ולפי דעה שניה אפילו לקו אחר שהביאו שליש. עוד אומר של הירושלמי שהמילה 'ענקוקלות' היא נוטריקון - ענבין דלקי תלתיהון.
נובלות
בגמרא (ברכות מ ב) נחלקו ר' זירא ור' אילעא בפירוש 'נובלות' (שם מדובר לענין ברכה ראשונה).
לדעת אחד מן האמוראים נובלות הן 'בושלי כמרא', ומסביר רש"י (ד"ה בושלי) שהם תמרים שבישלה אותם החמה יתר על המידה עד שנשרפו. ולדעת האמורא השני שם נובלות הן 'תמרא דזיקא', פירש רש"י (ד"ה תמרי) שהרוח משירה אותן.