הבדלים בין גרסאות בדף "חלקי העץ והפרי השונים לענין ערלה ונטע רבעי"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
←‏נובלות: תיקון מקור - ש"ך במקום ט"ז.
(←‏נובלות: תיקון מקור - ש"ך במקום ט"ז.)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 28: שורה 28:
<BR/>אמנם הרמב"ם (מעשר שני ונטע רבעי ט ב) מפרש ברייתא זו, לענין [[איסור פדיון קודם הזמן]], שבאמת מדובר בפירות החייבים ברבעי, אלא שאסור לפדותן בעודן בוסר או פגים.  
<BR/>אמנם הרמב"ם (מעשר שני ונטע רבעי ט ב) מפרש ברייתא זו, לענין [[איסור פדיון קודם הזמן]], שבאמת מדובר בפירות החייבים ברבעי, אלא שאסור לפדותן בעודן בוסר או פגים.  
<BR/>ובאמת ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (ערלה א ח) מפרש אחרת מדוע חלקים אלו של הפרי פטורים מרבעי, מפני שנטע רבעי אינו אסור בהנאה אלא רק באכילה, וצריך לאכלן בירושלים כמעשר שני, וכשם שמעשר שני אינו נוהג אלא בדבר הראוי לאכילה, כך גם ברבעי, וכן כתבו '''רבי עובדיה מברטנורא''' ו'''תפארת ישראל'''.<BR/>
<BR/>ובאמת ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (ערלה א ח) מפרש אחרת מדוע חלקים אלו של הפרי פטורים מרבעי, מפני שנטע רבעי אינו אסור בהנאה אלא רק באכילה, וצריך לאכלן בירושלים כמעשר שני, וכשם שמעשר שני אינו נוהג אלא בדבר הראוי לאכילה, כך גם ברבעי, וכן כתבו '''רבי עובדיה מברטנורא''' ו'''תפארת ישראל'''.<BR/>
[[#דין גרעינים לענין נטע רבעי|להלן]] מובאת דעת כמה אחרונים שדין נטע רבעי אמנם נוהג בגרעינים הראויים לאכילה.
[[#גרעינים הראויים לאכילה לענין נטע רבעי|להלן]] מובאת דעת כמה אחרונים שדין נטע רבעי אמנם נוהג בגרעינים הראויים לאכילה.


=== נובלות ===
=== נובלות ===
שורה 38: שורה 38:


ה'''בית חדש''' {{היברובוקס טוש"ע|6365|יורה דעה רצד א ד"ה ונראה}} כתב ליישב דעת הטור עם המשנה, שמה שכתוב הנובלות כולן אסורות אף ברבעי, הכוונה לתמרי דזיקא, שכיוון שמברכים עליהן בורא פרי העץ, הרי הם נחשבים לפרי ואסורים משום ערלה. אבל בושלי כמרא, שהם פירות שלעולם לא יתבשלו, הרי שברכתם 'שהכל', ואם כן אינם חשובים פרי כלל, ואין דין רבעי נוהג בהם. ולכן כתב הטור את דינו דווקא על בושלי כמרא, כלומר תמרים שאינם מתבשלים, ולא על תמרי דזיקא.<BR/>ועוד כתב הב"ח שם שגם הרמב"ם סובר כן, ומה שסתם וכתב 'הנובלות כולן אסורות' כלשון המשנה, זהו דווקא בתמרי דזיקא, אבל בושלי כמרא מותרים ברבעי, דלאו פרי הן.<BR/>
ה'''בית חדש''' {{היברובוקס טוש"ע|6365|יורה דעה רצד א ד"ה ונראה}} כתב ליישב דעת הטור עם המשנה, שמה שכתוב הנובלות כולן אסורות אף ברבעי, הכוונה לתמרי דזיקא, שכיוון שמברכים עליהן בורא פרי העץ, הרי הם נחשבים לפרי ואסורים משום ערלה. אבל בושלי כמרא, שהם פירות שלעולם לא יתבשלו, הרי שברכתם 'שהכל', ואם כן אינם חשובים פרי כלל, ואין דין רבעי נוהג בהם. ולכן כתב הטור את דינו דווקא על בושלי כמרא, כלומר תמרים שאינם מתבשלים, ולא על תמרי דזיקא.<BR/>ועוד כתב הב"ח שם שגם הרמב"ם סובר כן, ומה שסתם וכתב 'הנובלות כולן אסורות' כלשון המשנה, זהו דווקא בתמרי דזיקא, אבל בושלי כמרא מותרים ברבעי, דלאו פרי הן.<BR/>
ה'''טורי זהב''' (ה) חלק על הב"ח בזה, וכתב שלא ייתכן שהטור כיוון רק לפי פירוש אחד במילה 'נובלות', גם שזה נגד הסוגיה בברכות, וגם הרא"ש בהלכות ערלה כתב כשני הפירושים.
ה'''ש"ך''' (ה) חלק על הב"ח בזה, וכתב שלא ייתכן שהטור כיוון רק לפי פירוש אחד במילה 'נובלות', גם שזה נגד הסוגיה בברכות, וגם הרא"ש בהלכות ערלה כתב כשני הפירושים.


ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש"ע|6813|יורה דעה רצד א}} העתיק בסתם דברי הטור שהתמרים שאינם מתבשלים אסורים בערלה ופטורים ברבעי, והוסיף שיש מי שאוסר תמרים שאינם מתבשלים אף ברבעי. ותמה על זה הרב '''טורי זהב''' (ה ד"ה העולה מכל זה) מדוע כתב דברי הטור בסתם ודברי הרמב"ם ביש מי שאומר, בעוד שרוב ככל המפרשים מסכימים לפירוש הרמב"ם שהנובלות אסורות אף ברבעי.
ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש"ע|6813|יורה דעה רצד א}} העתיק בסתם דברי הטור שהתמרים שאינם מתבשלים אסורים בערלה ופטורים ברבעי, והוסיף שיש מי שאוסר תמרים שאינם מתבשלים אף ברבעי. ותמה על זה ה'''ש"ך''' (ה ד"ה העולה מכל זה) מדוע כתב דברי הטור בסתם ודברי הרמב"ם ביש מי שאומר, בעוד שרוב ככל המפרשים מסכימים לפירוש הרמב"ם שהנובלות אסורות אף ברבעי, ועל כן הוא נקט שהעיקר להלכה כרמב"ם, שהנובלות אסורות אף ברבעי.


== עץ שטעמו שווה לפריו ==
== עץ שטעמו שווה לפריו ==

תפריט ניווט