הבדלים בין גרסאות בדף "לפני עיוור לא תתן מכשול"

שורה 257: שורה 257:


===שמכשיל באיסור קטן כדי שלא יעבור על גדול===
===שמכשיל באיסור קטן כדי שלא יעבור על גדול===
ב'''גליון רעק"א''' על שו"ע יו"ד (קפ"א ו'), כתב שאולי כו"ע מודים שאין לאשה איסור לפנ"ע בהקפת איש, (אם כי לחד מ"ד עוברת משום מקיף), כי מצילתו מאיסור מקיף לו היה מקיף את עצמו (שהיה עובר משום מקיף וניקף).  וב'''שד"ח''' (כללים ו' כ"ו י"א) משיג ע"ד (ע"ש בד"ה ולפי וד"ה וכן, ועל"ק אות כ'), ועי' במה שביאר ב'''שו"ת צי"א''' (חט"ו סי' י"ט) דמיירי דווקא באשה שאין לדין ערבות.
וב'''מחצה"ש''' (או"ח קסג סק"ב) מבואר שהמג"א שם הסתפק בזה (וכתב ש'אפשר' שיש איסור דר'). והגרשז"א ב'''מנחת שלמה''' (קמא לה) ובספר '''הליכות שלמה''' (תפילה פ"ב הע' 80) הקל מטעם זה באופן מסויים, וכ"כ בשם ה'''חזו"א''', (וכ"כ החזו"א בשביעית י"ב ט' ד"ה ונראה), (לאו להלן בשאלות אקטואליות).  וב'''מרדכי''' (הלכות קטנות אות תתקנ"ז) כתב שאם קונה ס"ת שאינו מוגה מחבירו, ה"ז מצילו מעבירה של משהה ספר שאינו מוגה. ורואים לכאורה שאין לפנ"ע במכשיל באיסור קטן כדי להציל מגדול, ואולי הפירוש שאין למוכר איסור במכירה משום שניצל עי"ז, ויל"ד ודוק.
וב'''שו"ת אג"מ''' (יו"ד ע"ב) מתיר משום הכי באיסור מסייע.
וב'''אג"מ''' (יו"ד נ"ג) כתב, לגבי נתינת הכשר לקצבים רק לעניין שאי"ז טריפה, כשלעניין ניקור והדחה קודם ג' ימים לא יוכלו להשגיח, שאם ע"י שיתלה שם תעודת כשרות יהיו כאלו שיקנו שם בלי לקרוא מה כתוב בתעודה, והם אנשים שלא יקנו אם אין כלל תעודה, אז אסור לתת הכשר משום שמכשיל את קונים אלו באיסור, ואף שעי"ז יציל אחרים מאיסור טריפה שהוא יותר גדול.
===כשהמכשיל שוגג===
===כשהמכשיל שוגג===
===בשב ואל תעשה===
===בשב ואל תעשה===
391

עריכות