הבדלים בין גרסאות בדף "מצב הגוף בשעת קריאת שמע"

מצב הגוף בשעת קריאת שמע (עריכה)

גרסה מ־22:54, 16 בנובמבר 2017

נוספו 743 בתים , 22:54, 16 בנובמבר 2017

אין תקציר עריכה

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

9,905

עריכות

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 <BR/>'''רש"י''' (יג ב) מבאר הטעם שאין לקרוא קריאת שמע בשכיבה, לפי הוא מקבל עליו מלכות שמים בדרך שררה וגאוה.
 <BR/>להלן ב'''גמרא''' (כד א) אומרת הברייתא ששנים ישנים במיטה אחת, זה מחזיר פניו וקורא וזה מחזיר פניו וקורא. ולכאורה הדברים סותרים, מפני שכאן מבואר שמותר לקרוא בשכיבה לכל הפחות מוטה, ואילו לעיל מוכח שבקריאת שמע אפילו מוטה אסור.
+== שיטות הראשונים ==
+=== רבנו יונה ===
 '''רבנו יונה''' (טו א ד"ה שנים) הביא קושיה זו ותירץ, כל מה שאסרו זה בשוכב פרקדן ומטה עצמו רק מעט, אבל אם מוטה לגמרי על צידו, אפילו קריאת שמע אסור. אבל הוסיף שיותר נכון לתרץ, שהיכא שיש טירחה יתרה כמו ר' יוחנן שבעל בשר היה, מותר לקרוא שוכב. לכן גם כאן שכבר פשט בגדיו, לא חייבו אותו ללבוש שוב.
-ה'''בית יוסף''' (אורח חיים סג) כתב שרש"י והרמב"ם סבורים כתירוץ הראשון של רבנו יונה, שהאיסור הוא דווקא בפרקדן ומטה עצמו רק מעט, אבל שוכב על צידו שרי.
+=== הרמב"ם ===
+ה'''רמב"ם''' (קריאת שמע ב ב) הביא להלכה את הברייתא (י.) שכל אחד קורא כדרכו, בין עומד בין יושב, בין עומד בין מהלך, בין שוכב בין רוכב וכו'. וכתב שאין לקרוא קריאת שמע כשהוא מוטל ופניו טוחות בקרקע, אבל מותר לקרוא כשהוא שוכב על צידו. ואם הוא בעל בשר, אף כשהוא שוכב פרקדן די לו להטות מעט על צידו.
+ה'''בית יוסף''' (אורח חיים סג) כתב שמדברי הרמב"ם הללו מוכח שסבור הוא כתירוץ הראשון של רבנו יונה, וכתב שכן היא דעת רש"י.
+[[קטגוריה: ברכות י:]]
+[[קטגוריה: ברכות יא.]]
+[[קטגוריה: ברכות כד.]]
+[[קטגוריה: קריאת שמע פרק ב]]
+[[קטגוריה: אורח חיים סימן סג]]