העמדת מחיצה בשבת

מקורות
בבלי:	שבת קכה ב, קלז ב, עירובין מד א, צג ב-צד א, קב א
רמב"ם:	שבת כב כט

באילו אופנים מותר להעמיד ולפרק מחיצה בשבת, ודין מחיצה המתרת.

מקורות חז"ל בענין מחיצה בשבת

איסור עשיית אהל

בגמרא (שבת קכה ב, קלז ב, עירובין מד א) אומר רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן, שאסור לעשות אוהל עראי בשבת, אמנם להוסיף על אוהל עראי היא מחלוקת תנאים, שלדעת ר' אליעזר אסור ולדעת חכמים מותר, והלכה כחכמים.

כותל חצר שנפל בשבת

עוד בגמרא פרק כל גגות (עירובין צג ב) מובאת מחלוקת רב ושמואל, לגבי כותל שבין שתי חצירות שנפל, שרב אסר לטלטל בחצר זו, ואילו שמואל התיר הטלטול עד מקום המחיצה שהיתה, כל אחד בשלו. ואומרת שם הגמרא שלמדו שנחלקו בזה מתוך מעשה שהיה שישבו שניהם בחצר ונפל הכותל, ואמר שמואל 'קחו טלית ופרסוה להיות מחיצה', וכשראה זאת רב החזיר פניו, ואומרת הגמרא ששמואל מתיר אף בלא מחיצה וכנ"ל, אלא שביקש לפרוס מחיצה משום צניעות בלבד. ורב אף שסבר לאיסורא, לא רצה לומר דבר מפני שהיה זה במקום ששמואל היה מרא דאתרא, ומ"מ החזיר פניו שלא יאמרו שהסכים לדבר.

עשיית דופן לסוכה

הגמרא (עירובין מד א) מביאה שתי ברייתות לכאורה סותרות. ברייתא א' אומרת שאם נפלה דופן של סוכה בשבת, אין להעמיד שם אדם או בהמה או כלים לפי שאין עושין אהל עראי ביו"ט ואצ"ל בשבת. אך בברייתא ב' כתוב שעושה אדם את חבירו דופן כדי שיאכל וישתה. ולאחר משא ומתן מסקנת הגמרא שיש לחלק בין דופן שלישית לדופן רביעית, וכפי שמפרש שם רש"י (ד"ה בדופן) שכיון שבלא דופן שלישית לא חשיב סוכה כלל, לכן כשמעמיד דופן שלישית חשיב כבונה אוהל, והברייתא שמתירה איירי בדופן רביעית, שבזה מותר כיון שבלאו הכי אוהל הוא, ואין כאן אלא תוספת אוהל המותרת.

צידוד אבנים לבית הכסא

הגמרא (ביצה לב ב) מביאה דברי רב נחמן שמתיר לצדד אבנים ביום טוב לשם עשיית צרכיו, כלומר שמניח ב' אבנים ויושב עליהן. וטעם ההיתר מבואר שם בגמרא הוא מפני שאינו עושה להם גג. אמנם מסיקה שם הגמרא, שאף שאם עושה כן לצורך קבע כגון שעושה כסא של לבנים וטיט אסור, מ"מ הכא בעושהו עראי לשם בית הכסא לא גזרו משום קבע, משום כבוד הבריות.

האם יש במחיצה בלבד איסור אוהל

שיטת רש"י

רש"י (שבת קכה ב ד"ה שאין) כתב שהאיסור לעשות אוהל הוא דווקא בגג, אבל מחיצה לאו אוהל היא ומותר לפורסה לצניעות. ומוכיח דבריו מעובדא דשמואל ורב בעירובין צג: שהתיר שמואל לעשות מחיצה מסדין, ואף רב לא חלק עליו שם אלא משום טלטול בד' אמות בלא מחיצה, מבואר מזה שמחיצה מותר לפרוס אפילו לכתחילה לפי שאין אוהל אלא בגג בלבד.

שיטת רבנו תם ורוב הראשונים

רבנו תם בכמה מקומות (ספר הישר רפ, שבת קכה ב ד"ה הכל, עירובין מד א ד"ה פקק) כתב לחלוק על רש"י, שהרי מקור דין תוספת אוהל הוא מדין פקק החלון, ושם מדובר בדופן ולא בגג (וגם רש"י כתב כן בשבת קלז: ד"ה פקק), ומוכח מזה שגם דופן מן הצד נחשבת לאוהל, ואסור לעשותו לכתחילה ורק להוסיף על אוהל עראי מותר. אלא שהוסיף ר"ת לחלק על פי הגמרא ב#עשיית דופן לסוכה, שזהו דווקא במחיצה שבאה להתיר, כמו דופן שלישית בסוכה שעל ידה נכשרת הסוכה ולכן אסור להעמידה משום אוהל, אך אם זו מחיצה לצניעות בלבד, כגון דופן רביעית בסוכה, שאינה מתירה דבר - מותר, ואינו חשוב אלא כתוספת אוהל בלבד.
ואת מחלוקת רב ושמואל לגבי כותל שנפל, מבאר ר"ת שלפי רב אסור להעמיד המחיצה משום אוהל ולא משום טלטול, ואף שמואל היה אוסר אם היה סובר שמחיצה כזו מתירה היא לטלטל בחצר.

כדברי ר"ת לאסור מחיצה המתרת משום אוהל, כתבו גם הרא"ש (שבת יז ח)

יישוב שיטת רש"י

בספר מגיני שלמה (שבת קכה ב ד"ה הכל מודים) כתב שודאי לבאר בדעת רש"י שלשיטתו מחיצה שלישית בסוכה אסורה מפני שזהו אוהל שיש לו גג, אלא שאינו חשוב עדיין אוהל עד שתהיה לו דופן שלישית, שהרי סוכה צריכה לכל הפחות שלוש דפנות, ומכיון שהדופן השלישית מכשירתו להיות אוהל, גם לרש"י אסור משום עשיית אוהל בתחילה, ולא הוי רק מוסיף. ובאמת שכן כתב רש"י להדיא שם (עירובין מד א ד"ה בדופן שלישית). והוסיף המגנ"ש, שמטעם זה פקק חלון לא הוי אוהל לרש"י כיון שגם בלא הדופן הנוספת יש כאן בית, ולא אסור משום אוהל אלא היכא שהאוהל נגמר על ידי מחיצה זו, אבל במקום שאין גג, לעולם אינו אסור משום אוהל. ודבריו הובאו בקצרה בקרבן נתנאל (ק).
וקצת תימה יש בזה, היאך הקשו תוס' על רש"י כאשר הוא כתב להדיא את התירוץ בדבריו שם כנ"ל. אלא שנראה שקושיית התוס' על רש"י היא מקושיית הגמרא, איך מקשה הגמרא מפקק החלון על מחיצת הסוכה, והרי לרש"י לא איירי אלא בגג, ואם אין איסור אוהל במחיצה, לא קשה כלום מאוהל שבגג, ואף שבתירוץ הגמרא מבואר שבדופן שלישית יש אוהל, מ"מ את זה לא ידע המקשן ומאי קס"ד.

קושיה נוספת שהקשו הראשונים על רש"י, איך לומדת הגמרא ממשנת פקק החלון לאיסור עשיית אוהל עראי ולהיתר הוספה עליו, והרי שם מדובר בחלון שבדופן, ואילו אוהל עראי אינו אלא בגג לשיטת רש"י. הר"ן (בדפי הרי"ף מט א ד"ה וכתב רש"י) כתב לתרץ שכשם שנחלקו ר' אליעזר וחכמים בהוספת חלון בצד בנין קבע, כן נחלקו בגג של עראי.