| משנה: | ברכות א ג |
| בבלי: | ברכות י ב, יא א, יג ב, כד א |
| רמב"ם: | קריאת שמע ב ב |
| שולחן ערוך: | אורח חיים סג |
באיזה אופן יש לקרוא קריאת שמע, ובאיזה אופן אסור, והמהלך אם צריך לעמוד כשקורא.
המשנה והברייתא
המשנה (ברכות א ג) מביאה מחלוקת בית שמאי ובית הלל, שלדעת בית שמאי בשחרית יש לקרוא קריאת שמע בעמידה, ובערבית יש לקרוא קריאת שמע בשכיבה, וזאת על פי הפסוק "ובשכבך ובקומך", שמפרשים הם אותו על מצב הגוף בשעת הקריאה. לעומת זאת דעת בית הלל שכל אדם קורא כדרכו, ולא נאמר "ובשכבך ובקומך" אלא לענין זמן הקריאה בבוקר ובערב.
מוסיפה המשנה ומביאה מעשה ברבי טרפון שהיה מהלך בדרך והחמיר על עצמו לקרוא קריאת שמע של ערבית בשכיבה וכדברי בית שמאי, והעירו לו חבריו שלא טוב עשה, וכיון שעבר על דברי בית הלל, ראוי היה להתחייב בעצמו.
הגמרא (יא א) מביאה ברייתא בה מובאים דברי בית הלל שבכל מצב שבני אדם נמצאים בו, כך הם קוראים - עומדים, יושבים, מטים (שוכבים), הולכים בדרך או עושים במלאכתן.
דברי בית הלל נפסקו להלכה ברמב"ם (קריאת שמע ב ב), בטור (אורח חיים סג) ובשולחן ערוך (אורח חיים סג א).
קריאת שמע בשכיבה
סתירת הגמרות
הגמרא (ברכות יג ב) מביאה דברי רב יוסף שאין לקרוא קריאת שמע פרקדן, ודייקה מזה הגמרא שמשמע שלהתפלל מותר. אך קשה שהרי ר' יהושע בן לוי קלל את מי שהיה שוכב על גבו אפילו שלא בשעת תפילה, שמא יתקשה אברו. מתרצת הגמרא שרב יוסף דיבר באופן שמטה מעט על צידו, שבזה להתפלל מותר ולקרוא קריאת שמע אסור, ומוסיפה הגמרא שר' יוחנן שבעל בשר היה, מותר היה לו אף לקרוא קריאת שמע כשהוא מוטה על צדו.
רש"י (יג ב) מבאר שהטעם שאין לקרוא קריאת שמע בשכיבה, הוא לפי שיש פה קבלת עול מלכות שמים בדרך שררה וגאוה.
להלן בגמרא (כד א) מובאת ברייתא ששנים ישנים במיטה אחת, זה מחזיר פניו וקורא וזה מחזיר פניו וקורא. לכאורה יש כאן סתירה לגמרא לעיל, שהרי כאן מבואר שמותר לקרוא בשכיבה לכל הפחות מוטה, ואילו לעיל מוכח שבקריאת שמע אפילו מוטה אסור.
שיטות הראשונים
רבנו יונה
רבנו יונה (טו א ד"ה שנים) הביא קושיה זו ותירץ, כל מה שאסרו זה בשוכב פרקדן ומטה עצמו רק מעט, אבל אם מוטה לגמרי על צידו, אפילו קריאת שמע אסור. אבל הוסיף שיותר נכון לתרץ, שהיכא שיש טירחה יתרה כמו ר' יוחנן שבעל בשר היה, מותר לקרוא שוכב. לכן גם כאן שכבר פשט בגדיו, לא חייבו אותו ללבוש שוב.
הרמב"ם
הרמב"ם (קריאת שמע ב ב) הביא להלכה את הברייתא (י.) שכל אחד קורא כדרכו, בין עומד בין יושב, בין עומד בין מהלך, בין שוכב בין רוכב וכו'. וכתב שאין לקרוא קריאת שמע כשהוא מוטל ופניו טוחות בקרקע, אבל מותר לקרוא כשהוא שוכב על צידו. ואם הוא בעל בשר, אף כשהוא שוכב פרקדן די לו להטות מעט על צידו.
הבית יוסף (אורח חיים סג) כתב שמדברי הרמב"ם הללו מוכח שסבור הוא כתירוץ הראשון של רבנו יונה, וכתב שכן היא דעת רש"י.