9,905
עריכות
שורה 16: | שורה 16: | ||
<BR/>וכן הסכים ה'''רא"ש''' (מגילה א ח) שהימים שקודם חנוכה ופורים לא עדיפים על שאר ימי מגילת תענית, ואם הם בטלו, כל שכן שהימים שקודם חנוכה ופורים. ולכן נהגו להתענות בי"ג אדר. | <BR/>וכן הסכים ה'''רא"ש''' (מגילה א ח) שהימים שקודם חנוכה ופורים לא עדיפים על שאר ימי מגילת תענית, ואם הם בטלו, כל שכן שהימים שקודם חנוכה ופורים. ולכן נהגו להתענות בי"ג אדר. | ||
אמנם הוסיף הרא"ש,שלפי הטעם שכתב שזהו [[#טעם המנהג להתענות|זכר להתקהלות בזמן אסתר]], אם כן תענית אסתר היא תקנת חכמים קודם שבטלה למגילת תענית. | אמנם הוסיף הרא"ש,שלפי הטעם שכתב שזהו [[#טעם המנהג להתענות|זכר להתקהלות בזמן אסתר]], אם כן תענית אסתר היא תקנת חכמים קודם שבטלה למגילת תענית. | ||
<BR/>כן כתב גם ה'''ריטב"א''' (מגילה ב א ד"ה ומכאן יש) בשם '''בעל המאור''' (דרוש מקור). | <BR/>כן כתב גם ה'''ריטב"א''' (מגילה ב א ד"ה ומכאן יש) בשם '''בעל המאור''' (דרוש מקור). וכן הוא ב'''טור''' (אורח חיים תרפו). | ||
ה'''ראבי"ה''' (ב מגילה תקנ, תקנט) כתב לתרץ שיום י"ג באדר, לפי מגילת תענית הוא יום ניקנור, וכיון שהוא בטל ככל ימי מגילת תענית, ממילא בטל הוא לגמרי גם מדין יום שלפני פורים. ובשם '''רבנו שמואל בן נטרונאי''' כתב טעם אחר, שחנוכה ופורים מעלתם כשל תורה, ואינם צריכים חיזוק, ולכן אין להם דין של יום שלפניהם ולאחריהם. וכן העתיק ה'''מרדכי''' (מגילה א תשעו), וכעין זה כתב גם בספר ה'''אגודה''' (מגילה ג א). | |||
== טעם המנהג להתענות == | == טעם המנהג להתענות == | ||
שורה 38: | שורה 39: | ||
'''מהרי"ל''' בשו"ת (קי) פסק, שמקדימין ליום ה' מפני כבוד השבת, כיון שאינה פורענות כשאר תעניות. אמנם כתב שאפשר שאם היה פורים יכול לחול בשבת, ייתכן שלא היינו מקדימים התענית לחמישי, אלא צמים בזמנו ביום ששי, אך כשחל בשבת ובלאו הכי מקדימין, יש להקדימו לחמישי. | '''מהרי"ל''' בשו"ת (קי) פסק, שמקדימין ליום ה' מפני כבוד השבת, כיון שאינה פורענות כשאר תעניות. אמנם כתב שאפשר שאם היה פורים יכול לחול בשבת, ייתכן שלא היינו מקדימים התענית לחמישי, אלא צמים בזמנו ביום ששי, אך כשחל בשבת ובלאו הכי מקדימין, יש להקדימו לחמישי. | ||
<BR/>כן פסק גם ה'''טור''' (אורח חיים תרפו). | |||
== המנהג להתענות ג' ימים == | == המנהג להתענות ג' ימים == | ||
ה'''רא"ש''' (מגילה א א) כתב בשם '''מסכת סופרים''' (דרוש מקור), שיש מתענים ג' ימים זכר לג' ימי התענית שגזרה אסתר, ואף שהם היו בניסן, לא רצו להתענות בניסן מפני שהוא זמן גאולה והקמת המשכן. | ה'''רא"ש''' (מגילה א א) כתב בשם '''מסכת סופרים''' (דרוש מקור), שיש מתענים ג' ימים זכר לג' ימי התענית שגזרה אסתר, ואף שהם היו בניסן, לא רצו להתענות בניסן מפני שהוא זמן גאולה והקמת המשכן. | ||
<BR/>כן הביא גם ה'''רשב"א''' (ב א ד"ה זמן קהילה), וה'''ר"ן''' (ב א ד"ה ומכאן). | <BR/>כן הביא גם ה'''רשב"א''' (ב א ד"ה זמן קהילה), וה'''ר"ן''' (ב א ד"ה ומכאן) וה'''טור''' (אורח חיים תרפו). |