9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תענית אסתר"
אין תקציר עריכה
| שורה 38: | שורה 38: | ||
=== תענית אסתר אינה של צער === | === תענית אסתר אינה של צער === | ||
ה'''כלבו''' (מה ד"ה שני) כתב טעם | ה'''כלבו''' (מה ד"ה שני) כתב טעם אחר, שכל מה שאסרו לפניהם ולאחריהם במגילת תענית, הוא דווקא תענית של צער, אבל תענית אסתר היא כדי שנזכור שהבורא יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתו, כאשר מתענים ושבים אליו בלב שלם כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. והביא דבריו הרב '''אליה רבה''' (א). | ||
<BR/>וכבר כתב טעם זה הר"ן (בדפי הרי"ף תענית ז א ד"ה אבל הראב"ד) בשם ה'''ראב"ד''' שכתב שכיון שצום זה הוא זיכרון לנס שנעשה בו, מותר לגזור אפילו בימים של מגילת תענית. והוסיף שכשם שקבלו עליהם לעשות יום טוב, כן קיבלו עליהם לעשות תענית בכל שנה ושנה. ולכן יום י"ג מעיקרא לא היה אסור בתענית. אמנם הר"ן עצמו לא קיבל תירוץ זה, שהרי במסכת סופרים משמע שלא היה קבוע תענית זו ביום י"ג באדר דווקא. | |||
== טעם המנהג להתענות == | == טעם המנהג להתענות == | ||
| שורה 46: | שורה 47: | ||
== תוקף המנהג == | == תוקף המנהג == | ||
ה'''ראב"ד''' סובר (מובא בר"ן על הרי"ף תענית ז א ד"ה אבל) שמקור הצום הוא מן הפסוק 'כאשר קיימו על נפשם דברי הצומות וזעקתם', ולפי דבריו לכאורה יש לו תוקף של דברי קבלה. | |||
אמנם לדעת רוב הראשונים, תוקפו של הצום הוא מכח מנהג בלבד. | |||
<BR/>כן איתא ב'''מחזור ויטרי''' (רמה), שתענית זו אינה מדברי תורה ולא מדברי סופרים, אלא שנהגו העם כן, ואף על פי כן אסור לאדם להיות פורש מן הציבור. | |||
מובא ב'''ריטב"א''' (ב ב ד"ה ומכאן יש סמך), שכיון שלא מצאנו שחכמים גזרו על צום זה יחד עם שאר צומות, הרי היא כעין תענית יחיד, ולמרות שהיא חובה מדין 'אל תטוש תורת אמך', יש לקבל תענית מבעוד יום. | מובא ב'''ריטב"א''' (ב ב ד"ה ומכאן יש סמך), שכיון שלא מצאנו שחכמים גזרו על צום זה יחד עם שאר צומות, הרי היא כעין תענית יחיד, ולמרות שהיא חובה מדין 'אל תטוש תורת אמך', יש לקבל תענית מבעוד יום. | ||
<BR/>ה'''מאירי''' (מגילה ב א) כתב שיש אומרים שכל שאין שם עשרה מתענים, אין לה גדר אלא של תענית יחיד, אבל להלכה כתב בשם רבותיו שאין צורך אלא בשלושה מתענין, דבזה הוי כבר תענית ציבור. | <BR/>ה'''מאירי''' (מגילה ב א) כתב שיש אומרים שכל שאין שם עשרה מתענים, אין לה גדר אלא של תענית יחיד, אבל להלכה כתב בשם רבותיו שאין צורך אלא בשלושה מתענין, דבזה הוי כבר תענית ציבור. | ||
=== חולים, מעוברות ומניקות === | === חולים, מעוברות ומניקות === | ||