9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצב הגוף בשעת קריאת שמע"
←קריאת שמע בשכיבה
| שורה 32: | שורה 32: | ||
<BR/>מתרצת הגמרא שרב יוסף דיבר באופן ששוכב פרקדן אבל מטה מעט על צידו, שבזה להתפלל מותר ולקרוא קריאת שמע אסור. ומוסיפה הגמרא שר' יוחנן שבעל בשר היה, מותר היה לו אף לקרוא קריאת שמע כשהוא מוטה על צדו. | <BR/>מתרצת הגמרא שרב יוסף דיבר באופן ששוכב פרקדן אבל מטה מעט על צידו, שבזה להתפלל מותר ולקרוא קריאת שמע אסור. ומוסיפה הגמרא שר' יוחנן שבעל בשר היה, מותר היה לו אף לקרוא קריאת שמע כשהוא מוטה על צדו. | ||
<BR/>'''רש"י''' (יג ב ד"ה כי מצלי) מבאר שהטעם שאין לקרוא קריאת שמע בשכיבה, הוא לפי שיש פה קבלת עול מלכות שמים בדרך שררה וגאוה. | <BR/>'''רש"י''' (יג ב ד"ה כי מצלי) מבאר שהטעם שאין לקרוא קריאת שמע בשכיבה, הוא לפי שיש פה קבלת עול מלכות שמים בדרך שררה וגאוה. | ||
סוגיה זו נשנית כצורתה במסכת '''נדה''' (יד א). | |||
=== פירוש 'פרקדן' === | === פירוש 'פרקדן' === | ||
'''רש"י''' (ד"ה פרקדן) מפרש שפרקדן זו שכיבה על גבו כשפניו למעלה. משמע שדווקא באופן זה אסור לקרוא. | '''רש"י''' (ד"ה פרקדן) מפרש שפרקדן זו שכיבה על גבו כשפניו למעלה. משמע שדווקא באופן זה אסור לקרוא. ובמסכת נדה ביאר (יד א ד"ה אפרקיד) הטעם, שגנות הוא לפי שפעמים יתקשה האיבר תוך שנתו ויגלה, ועוד שידיו מונחות לו על איברו ויתחמם. | ||
<BR/>כדברי רש"י שפרקדן הוא על הגב, פירשו ה'''רי"ד''' בפסקים וה'''תוספות רא"ש''' (ד"ה פרקדן) ו'''תלמידי רבנו יונה''' (ז ב), וכתבו שפירוש המילה 'פרקדן' - פוריא כלפי קדל, כלומר המיטה כלפי העורף. ובתר"י כתבו פירוש נוסף מלשון 'פורי הקדקד' כלומר ששוכב על קדקדו. וכן כתבו הערוך וספר האשכול [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9047&st=&pgnum=202&hilite= (לז ב)] בשם '''רב האי גאון'''. | |||
<BR/>אמנם ב'''רמב"ם''' (קריאת שמע ב ב) מבואר שגם בשכיבה על הבטן כשפניו טוחות בקרקע אסור לקרוא, ואינו מותר אלא מוטה על צידו, וכן פירשו ה'''רשב"א''' (יג ב ד"ה פרקדן) וה'''מאירי''' (יד ב ד"ה פרקדן). וכן הביא ה'''ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9047&st=&pgnum=202&hilite= (לז ב)] בשם רבותיו, ופירש הטעם משום שנראה כמשמש מטתו, וכן שמא יבוא לידי הרהור וחימום. | <BR/>אמנם ב'''רמב"ם''' (קריאת שמע ב ב) מבואר שגם בשכיבה על הבטן כשפניו טוחות בקרקע אסור לקרוא, ואינו מותר אלא מוטה על צידו, וכן פירשו ה'''רשב"א''' (יג ב ד"ה פרקדן) וה'''מאירי''' (יד ב ד"ה פרקדן). וכן הביא ה'''ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9047&st=&pgnum=202&hilite= (לז ב)] בשם רבותיו, ופירש הטעם משום שנראה כמשמש מטתו, וכן שמא יבוא לידי הרהור וחימום. | ||
<BR/>ה'''טור''' (אורח חיים סג) כתב בסתם כפירוש רש"י ונראה שסובר כן, אך מיד בסמוך הביא גם פירוש הרמב"ם ולא חלק עליו. וב'''שלחן ערוך''' (סג א) החמיר כדברי הרמב"ם שאין לקרוא אף כששוכב על בטנו. | <BR/>ה'''טור''' (אורח חיים סג) כתב בסתם כפירוש רש"י ונראה שסובר כן, אך מיד בסמוך הביא גם פירוש הרמב"ם ולא חלק עליו. וב'''שלחן ערוך''' (סג א) החמיר כדברי הרמב"ם שאין לקרוא אף כששוכב על בטנו. | ||