9,896
עריכות
שורה 11: | שורה 11: | ||
לעומת זאת, החלקים בעץ שאינם חלק מהפרי עצמו אלא שייכים הם לעץ, אין בהם איסור ערלה. וכך אומרת המשנה שם {{היברובוקס|37940|298|ערלה א ז}}, שהעלים והלולבים ומי גפנים והסמדר, מותרים בערלה וברבעי. | לעומת זאת, החלקים בעץ שאינם חלק מהפרי עצמו אלא שייכים הם לעץ, אין בהם איסור ערלה. וכך אומרת המשנה שם {{היברובוקס|37940|298|ערלה א ז}}, שהעלים והלולבים ומי גפנים והסמדר, מותרים בערלה וברבעי. | ||
=== | === טעם ההבדל בין רבעי לערלה === | ||
כאמור, המשנה מחלקת בין ערלה לבין דין נטע רבעי, שחלקי הפרי שאינם ראויים לאכילה, אף שאסורים הם משום ערלה, אינם אסורים משום רבעי. | כאמור, המשנה מחלקת בין ערלה לבין דין נטע רבעי, שחלקי הפרי שאינם ראויים לאכילה, אף שאסורים הם משום ערלה, אינם אסורים משום רבעי. | ||
<BR/>ה'''רא"ש''' בהלכות קטנות (ערלה ז) מסביר זאת על פי הברייתא המובאת בירושלמי (ערלה א ה) 'פרי אתה פודה ואין אתה פודה לא בוסר ולא פגים', כלומר, שאין חיוב פדיון על בוסר ופגים משום שאין הם אסורים כלל בשנה הרביעית. וכן הביא ה'''בית יוסף''' {{היברובוקס טוש"ע|6365|יורה דעה רצד ד"ה ומ"ש בין עיקר הפרי}} בשמו. כן מפרשים גם ה'''ריבמ"ץ''' וה'''ר"ש''' על המשנה. | <BR/>ה'''רא"ש''' בהלכות קטנות (ערלה ז) מסביר זאת על פי הברייתא המובאת בירושלמי (ערלה א ה) 'פרי אתה פודה ואין אתה פודה לא בוסר ולא פגים', כלומר, שאין חיוב פדיון על בוסר ופגים משום שאין הם אסורים כלל בשנה הרביעית. וכן הביא ה'''בית יוסף''' {{היברובוקס טוש"ע|6365|יורה דעה רצד ד"ה ומ"ש בין עיקר הפרי}} בשמו. כן מפרשים גם ה'''ריבמ"ץ''' וה'''ר"ש''' על המשנה. |