הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:שותפות ישראל וגוי בשבת"

אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "== שיטת הרמב"ם לעומת שיטת רש"י == המפרשים האריכו למעניתם לבאר שיטת הרמב"ם האם סובר כרש"י ש'בא...")
 
שורה 8: שורה 8:
אשמח לשמוע תגובות, ואם נכתבו הדברים כבר באיזה ספר.<BR/>
אשמח לשמוע תגובות, ואם נכתבו הדברים כבר באיזה ספר.<BR/>
[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 11:19, 27 בינואר 2019 (IST)
[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 11:19, 27 בינואר 2019 (IST)
:לפי הנ"ל יוצא שישנם שלושה מצבי חלוקה: א. חלוקה שווה של כל הרווחים בין של חול ובין של שבת. ב. הגוי נוטל שכר שבת וישראל נוטל כנגדו שכר של יום חול כמה שיהיה, בין מעט בין הרבה. ג. הגוי נוטל שכר השבתות והשאר חולקים בשווה.
:חלוקה א אסורה אפילו אם התנו בתחילה, שהרי סוף סוף שכר שבת הוא נוטל. חלוקה שניה מותר רק אם התנו בתחילה שיעשו כן, אבל אם לא התנו אסור כיון שהשכר שנוטל עבור יום חול הוא כנגד שכר השבת. חלוקה שלישית מותרת לגמרי.
:וכעת יש לבאר לגבי מה ששאלה הגמרא בסוף הסוגיה - סתמא מאי? שלפי הרמב"ם לא ייתכן לפרשו על שבת אלא רק ערלה, וכמו שכתב הר"ן. וזאת משתי סיבות: א. הרי עובדא דרבא היה בסתמא ופסק להיתרא, והגמרא אמרה שאסור אלא אם כן התנו, ומוכח שבלא התנו אסור (הוכחה זו כתב הר"ן). ב. סתמא הכוונה היא שלא התנו, ובזה פשיטא שאסור לבוא חשבון וליטול שכר כנגד השבת, שהרי זהו שכר שבת ממש, והרי אפילו אם אמר לו טול אתה שבת ואני בחול אסור, וכל שכן אם נוטל שכר שבת ממש. אלא ודאי כמו שכתב הר"ן האיבעיא סתמא מאי, קאי רק על ערלה, אבל בשבת פשיטא לאיסורא וכמו שמבואר ברמב"ם.
:[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:07, 28 בינואר 2019 (IST)