הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ שעבר עליו הפסח"

נוספו 60 בתים ,  11:14, 24 במרץ 2019
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:
מתרצת הגמרא שני תירוצים:<BR/>
מתרצת הגמרא שני תירוצים:<BR/>
רב אחא בר יעקב סובר שהמשנה היא אליבא דר' יהודה, ולדעתו סובר הוא שחמץ של אחרים מותר אפילו באכילה ואפילו בתוך הפסח. ולומד זאת מאיסור ראיית שאור, שכשם שאיסור 'בל יראה ובל ימצא' הוא רק בחמץ שלך, כך גם איסור האכילה הוא רק בחמץ שלך ולא בשל אחרים. ובאמת צריך היה התנא של משנתינו להשמיענו גם היתר אכילה ובתוך הפסח, אלא אגב שדיבר על איסור הנאה בחמץ של ישראל אפילו לאחר זמנו, הזכיר את ההיתר בשל נכרי בהנאה ולאחר זמנו, אבל הוא הדין שאף באכילה מותר ואף בתוך זמנו.<BR/>
רב אחא בר יעקב סובר שהמשנה היא אליבא דר' יהודה, ולדעתו סובר הוא שחמץ של אחרים מותר אפילו באכילה ואפילו בתוך הפסח. ולומד זאת מאיסור ראיית שאור, שכשם שאיסור 'בל יראה ובל ימצא' הוא רק בחמץ שלך, כך גם איסור האכילה הוא רק בחמץ שלך ולא בשל אחרים. ובאמת צריך היה התנא של משנתינו להשמיענו גם היתר אכילה ובתוך הפסח, אלא אגב שדיבר על איסור הנאה בחמץ של ישראל אפילו לאחר זמנו, הזכיר את ההיתר בשל נכרי בהנאה ולאחר זמנו, אבל הוא הדין שאף באכילה מותר ואף בתוך זמנו.<BR/>
רבא לעומת זאת מעמיד את המשנה אליבא דר' שמעון, שאף שמהתורה אין איסור אכילת חמץ שעבר עליו הפסח, מכל מקום קנס הוא שקנסו חכמים הואיל ועבר על 'בל יראה ובל ימצא'.<BR/>
רבא לעומת זאת מעמיד את המשנה אליבא דר' שמעון, שאף שמהתורה אין איסור אכילת חמץ שעבר עליו הפסח, מכל מקום קנס הוא שקנסו חכמים הואיל ועבר על 'בל יראה ובל ימצא'.
ממשיכה הגמרא ואומרת שלפי רבא מובנת סיומת המשנה שמביאה טעם מפסוק: 'לא יראה לך שאור', דהיינו שמשום הפסוק הזה גזרו על חמץ של ישראל כאשר עבר עליו הפסח ועבר על איסור 'לא יראה'. אמנם גם לפי רב אחא בר יעקב יש להסביר את דברי המשנה, שהביאה את הפסוק לצורך הדיוק שבו, שחמץ של נכרי מותר בהנאה משום שנאמר לא יראה '''לך''' - שלך אסור אתה בראייה, אבל של אחרים מותר, וכשם שמותר בראייה מותר באכילה.
 
ממשיכה הגמרא ואומרת שלפי רבא מובן סיום המשנה שמביאה טעם מפסוק: 'לא יראה לך שאור', דהיינו שמשום שעבר על איסור 'לא יראה', קנסו על חמצו לאסרו בהנאה. אמנם גם לפי רב אחא בר יעקב שעיקר החידוש הוא ההיתר בשל נכרי, ולא האיסור בשל ישראל, יש להסביר את דברי המשנה, שהביאה את הפסוק לצורך הדיוק שבו, דהיינו שחמץ של נכרי מותר בהנאה משום שנאמר לא יראה '''לך''' - שלך אסור אתה בראייה, אבל של אחרים מותר, וכשם שמותר בראייה מותר באכילה.


[[קטגוריה: חמץ]]
[[קטגוריה: חמץ]]