הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ שעבר עליו הפסח"

נוספו 1,741 בתים ,  11:33, 31 במרץ 2019
אין תקציר עריכה
שורה 27: שורה 27:
<BR/>כך שנויה הברייתא לפנינו וכן היא גירסת '''רש"י''' שמבאר (ד"ה אסור בהנאה) שאין אנו תולין בפועלים בין לקולא ובין לחומרא, אלא תולים שמן המלאי הוא.  
<BR/>כך שנויה הברייתא לפנינו וכן היא גירסת '''רש"י''' שמבאר (ד"ה אסור בהנאה) שאין אנו תולין בפועלים בין לקולא ובין לחומרא, אלא תולים שמן המלאי הוא.  
<BR/>אמנם '''רבנו חננאל''' (לא ב ד"ה ת"ר) גורס להיפך, שהולכים אחר הפועלים בין לקולא ובין לחומרא, ולכן אם הפועלים ישראל אסור אפילו המלאי והחנות של גוי, ואם הפועלים גויים מותר אפילו המלאי והחנות של ישראל. לגירסה זו הסכים גם ה'''רמב"ן''' (לא ב ד"ה ה"ג בעיקר נוסחי) והסביר שחנות של ישראל עשויה להתכבד בערב פסח, ואילו בפסח עצמו אין לישראל חמץ, לכן אנו תולים בפועלים הגויים ומותר לאחר הפסח. לעומת זאת בחנות של גוי ופועלים ישראל, אנו תולים שמיד הפועלים נפל לפני הפסח, והגוי לא מנקה חנותו לפסח, לכן חמץ הנמצא שם לאחר הפסח מסתמא של ישראל הוא ועבר עליו הפסח ואסור בהנאה. ו[[#גדר הקנס|להלן]] יתבאר עוד מה לומד הרמב"ן מדין זה.
<BR/>אמנם '''רבנו חננאל''' (לא ב ד"ה ת"ר) גורס להיפך, שהולכים אחר הפועלים בין לקולא ובין לחומרא, ולכן אם הפועלים ישראל אסור אפילו המלאי והחנות של גוי, ואם הפועלים גויים מותר אפילו המלאי והחנות של ישראל. לגירסה זו הסכים גם ה'''רמב"ן''' (לא ב ד"ה ה"ג בעיקר נוסחי) והסביר שחנות של ישראל עשויה להתכבד בערב פסח, ואילו בפסח עצמו אין לישראל חמץ, לכן אנו תולים בפועלים הגויים ומותר לאחר הפסח. לעומת זאת בחנות של גוי ופועלים ישראל, אנו תולים שמיד הפועלים נפל לפני הפסח, והגוי לא מנקה חנותו לפסח, לכן חמץ הנמצא שם לאחר הפסח מסתמא של ישראל הוא ועבר עליו הפסח ואסור בהנאה. ו[[#גדר הקנס|להלן]] יתבאר עוד מה לומד הרמב"ן מדין זה.
<BR/>על גירסת רש"י שבחנות של ישראל ופועלי גוים נכנסין לשם אסור, הקשה הרמב"ן שהרי כל הבתים עשויין להתכבד מחמץ בערב הפסח ויותר יש לתלות בפועלים שמא בתוך הפסח נפל מהם? ותירץ שכל שהוחזק אבוד יש לחוש שמא מזמן מרובה היה אבוד ולא נמצא אלא עכשיו, שכיון שנמצא באבידה שלא מדעת חוששין שמא קודם הפסח אבד ושמא במקום שאין מכניסין לו חמץ היה או שבדק ולא מצא. אך סיים הרמב"ן שהגירסא הראשונה יותר נכונה.


== ירושלמי ==
== ירושלמי ==
שורה 60: שורה 61:
== גדר הקנס ==
== גדר הקנס ==
כתב ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה א ד) שחמץ שעבר עליו הפסח אסור בהנאה לעולם, אפילו היה שוגג או אנוס.  
כתב ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה א ד) שחמץ שעבר עליו הפסח אסור בהנאה לעולם, אפילו היה שוגג או אנוס.  
<BR/>ה'''מגיד משנה''' למד בדעתו שלאו דווקא צריך שיעבור על האיסור, אלא כל שראוי לעבור עליו ואפילו לא עבר, ולאפוקי חמץ של נכרי. ומקור דבריו הם כנראה מהרמב"ן כפי שהביא ה'''ריטב"א''' (כט א ד"ה רבא אמר) דברי ה'''רא"ה''' בשם ה'''רמב"ן''' שכל שראוי לעבור עליו קנסו בו, והביא לזה ראיה מהגמרא להלן (ל ב) שנכרי שהלוה את ישראל על חמצו, והחמץ עומד בבית הגוי אין הישראל עובר עליו ואעפ"כ אסור בהנאה אחר הפסח, לפי שאינו שייך לגוי אלא לישראל. וכן הביא ראיה מכך ש[[#האיסור לאחרים|אסור גם לאחרים]].
<BR/>ה'''מגיד משנה''' למד בדעתו שלאו דווקא צריך שיעבור על האיסור, אלא כל שראוי לעבור עליו ואפילו לא עבר, ולאפוקי חמץ של נכרי. ומקור דבריו הם כנראה מהרמב"ן, שכתב ה'''רמב"ן''' (לא ב ד"ה ה"ג) שקנס זה הוא בין בשוגג ובין במזיד, בין באונס בין ברצון, בין לו ובין לאחרים. והוכיח זאת מן הברייתא הנזכרת לעיל גבי [[#ברייתא דחנות ופועלים|חנות של גויים ופועלים ישראל נכנסים לשם]], חמץ הנמצא שם אחר הפסח אסור בהנאה, לפי שתולים שנפל מפועל ישראל קודם הפסח. והרי כאן ודאי שאין הוא עובר על איסור בל יראה ובל ימצא, שהרי זה החמץ אבד ממנו והרי הוא של מוצאו, אלא ודאי שהקנס הוא אפילו אם לא עבר על האיסור אלא אנוס הוא. ועוד הביא ראיה מהגמרא (בבא קמא צו ב) גזל חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הרי שלך לפניך, הרי שאסור בהנאה אפילו לנגזל שלא עבר על בלי יראה ובל ימצא.
 
ה'''ריטב"א''' (כט א ד"ה רבא אמר) הביא דברי ה'''רא"ה''' בשם הרמב, אך ניסח זאת בצורה מעט שונה - ש'הואיל ועבר' שאמר רבא אין הכוונה עבר ממש, כל שראוי לעבור עליו קנסו בו. והוסיף לזה ראיה מהגמרא להלן (ל ב) לגבי [[נכרי שהלוה את ישראל על חמצו]], והחמץ עומד בבית הגוי שאם לא הרהינו אצלו אסור בהנאה אחר הפסח, אף שאין הישראל עובר עליו בבל יראה ובל ימצא.


אמנם בדברי ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז ב ד"ה קנסא) נראה שכל שאינו עובר על האיסור מדאורייתא או מדרבנן לא גזרו עליו. וכתב ה'''כסף משנה''' כגון ששכחו בביתו ולא ידע ממנו ומצאו לאחר הפסח. אמנם סיים הכסף משנה שייתכן שגם כוונת הר"ן היא לא שעבר ממש אלא שראוי לעבור עליו.
אמנם בדברי ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז ב ד"ה קנסא) נראה שכל שאינו עובר על האיסור מדאורייתא או מדרבנן לא גזרו עליו. וכתב ה'''כסף משנה''' כגון ששכחו בביתו ולא ידע ממנו ומצאו לאחר הפסח. אמנם סיים הכסף משנה שייתכן שגם כוונת הר"ן היא לא שעבר ממש אלא שראוי לעבור עליו.