391
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מתוך שלא לשמה בא לשמה"
ניסוח הפתיח
(קצת עריכה) |
(ניסוח הפתיח) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה}} | {{עריכה}} | ||
{{מקורות||פסחים נ:, תענית ז., ברכות יז., נדרים סב.|חגיגה פ"ב ה"א|הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה ה|יורה דעה סימן רמו סעיף יט'}} | {{מקורות||פסחים נ:, תענית ז., ברכות יז., נדרים סב.|חגיגה פ"ב ה"א|הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה ה|יורה דעה סימן רמו סעיף יט'}} | ||
על אף שיש לעבוד את הקב"ה "לשמו", כלומר למען קיום רצונו ולא לשם תועלת אישית, מכל מקום "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה" ({{מ|{{ויקיטקסט|פסחים נ ב|פסחים נ}}}}). דין זה נפסק ב'''שולחן ערוך''' {{ויקיטקסט2|שולחן ערוך יורה דעה רמו יט|יורה דעה סימן רמו סעיף יט}}{{הערה|ועוד נשאל בזה ב'''שו"ת יחווה דעת''' ח"ג סימן עד לענין פסק.}}. | |||
==מקור הדין בגמרא== | ==מקור הדין בגמרא== | ||
פסחים נ: - "רבא רמי: כתיב "כי גדל עד שמים חסדך וכתיב "כי גדל מעל שמים חסדך", הא כיצד? כאן - בעושין לשמה, וכאן - בעושין שלא לשמה. וכדרב יהודה, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה". | פסחים נ: - "רבא רמי: כתיב "כי גדל עד שמים חסדך וכתיב "כי גדל מעל שמים חסדך", הא כיצד? כאן - בעושין לשמה, וכאן - בעושין שלא לשמה. וכדרב יהודה, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה". | ||
| שורה 107: | שורה 105: | ||
המהר"ל סובר שלשמה פירושו דביקות בה'- לגרום ללומד לאהבת ה'. ייתכן שכוונתו לאהוב את אופן גילוי ה' בעולם שייעשה ע"י התורה. | המהר"ל סובר שלשמה פירושו דביקות בה'- לגרום ללומד לאהבת ה'. ייתכן שכוונתו לאהוב את אופן גילוי ה' בעולם שייעשה ע"י התורה. | ||
אפשר שאין כלל מחלוקת, אלא הרא"ש עסק באופן הלימוד עצמו והמהר"ל עסק בגישה ללימוד. | אפשר שאין כלל מחלוקת, אלא הרא"ש עסק באופן הלימוד עצמו והמהר"ל עסק בגישה ללימוד. | ||
==הערות שוליים== | |||
{{הערות שוליים}} | |||